הדרך לפעול מול בלגים

בלגיה היא אחת המדינות הקלאסיות ממדינות המערב. מקום נינוח עם כלכלה משגשגת שמאתגר לעבוד ולנהל בה. כאשר חושבים על בלגיה, האסוציאציות הראשונות הן של פסל המנקן פיס, ז'ק ברל, שוקולד בלגי, בירה בלגית, סרטים של ז'ן קלוד ון דאם, התעלות של ברוז'. עוד משהו? זאת מדינה מנומנמת שהולכת לישון מוקדם, צייתנית, תקציב מאוזן, כלכלה יציבה. שמעתם פעם על המצאה בלגית? לא? הדברים האיכותיים ביותר בה הומצאו לפני שנים רבות והאנשים של היום מתמחים בלייצר אותם בהתאם למסורת בלי לחרוג ממנה.

נכנסים לפעילות מול בלגיה? רילוקיישן לשם? חשוב להכיר את הדרך כיצד לעבוד עם בלגים. זה אתגר יותר מורכב ממה שניתן לחשוב, ועבודה עם הבלגים דורשת יציאה ממרחב הנוחיות הישראלי והכרה ביתרונות ובחסרונות של ישראלים ובלגים וכיצד הם משלימים אלה את אלה. בואו ניכנס אל הפרטים.

להיות בלגי

בלגיה היא מדינה שמרנית, אפילו שמרנית מאוד. יש לכך יתרונות, יש לכך חסרונות. בדרך לשדה התעופה זאוונטם של בריסל חיוני להיות מודעים לכך שהבלגים הם אנשים שיטתיים, מאורגנים, הם מתאימים למסגרות.

השיטתיות והקפדנות שבאישיות שלהם גורמת לכך שהם מצטיינים בקיום מסורת של איכות. חשבתם פעם מדוע הם חזקים כל כך למשל בתחומים של שוקולד ובירה? אלה תחומים שבהם מתקיימת חזרה על מה שהתגלה בשעתו כנכון, עם תכנון והקפדה על הפרטים המביאים לתוצאות. לצד זה הבלגים חלשים בחשיבה מקורית ולקיחת יוזמה. זה יתרון לישראלי. עוד נגיע לזה.

הקליקו להכשרות וסדנאות לפעילות בבלגיה

איכות זה למשל בישול, והבישול המסורתי הבלגי טוב מאוד. עם זאת בבלגיה מעט מסעדות עם כוכבי מישלן באופן יחסי. יש בה 24 מסעדות כאלה לעומת 126 בהולנד, למרות שהמטבח ההולנדי פחות ידוע באיכותו. זה עניין של יצירתיות ויזמות. הצטיינות בבישול דורשת משהו נוסף, מקוריות. לבלגיה מטבח מסורתי מעולה, טובי החברים שלי בצרפת טוענים שבבלגיה הם אוכלים עוד יותר טוב מאשר במדינת האם שלהם, וזאת אמירה מרחיקת לכת בשביל צרפתים אבל לא מטבח יצירתי. 

כשמרנים טובים הבלגים נוטים להיצמד לרגולציה, למשל זאת של האיחוד האירופאי, עיגול פינות אינו הצד החזק שלהם. חסרה להם גמישות, יש קושי לקבל שינויים, שינויים בסביבה, בהרגלי החיים. זה מתבטא אפילו במקומות מפתיעים. ידעתם שבבלגיה אחוז גבוה של מכוניות עם הילוכים ידניים? עדיין.

אורח החיים הוא מתון, רגוע. החנויות נסגרות מוקדם, בסביבות חמש שש בדרך כלל. גם מסעדות נסגרות מוקדם, יחסית למדינות אחרות, בסביבות שמונה בערב. המתינות הזאת מביאה משפחתיות למרחב הציבורי. משפחות נראות הולכות יחד למשחק כדורגל, כולל סבא וילדים, כולל נשים. במגרשי הכדורגל בבלגיה ניתן לפגוש בחורות הולכות יחד למשחק כדורגל. לא דבר מצוי במדינות רבות אחרות, וזה מעיד על המתינות והרוגע השוררים שם.

רקע

בלגיה מקום נינוח עם כלכלה משגשגת ועם זאת מאתגר לעבוד ולנהל בה. מאחורי המציאות הבלגית ניצבים בעיקר ההיסטוריה והאקלים המקומי. המדינה, בדומה להולנד, הייתה תחת השלטון הספרדי במשך מאות בשנים. עם זאת בניגוד להולנדים שמרדו בספרדים, יצאו לעצמאות ובנו אימפריה של מסחר, הבלגים נותרו בשליטת הכתר ממדריד לאורך מאות שנים נוספות, עד לאמצע המאה ה-19. התקופה הזאת השרישה בבלגיה את הקתוליות ואת הרוח שלה.

אם תחפשו את ההבדל מול ההולנדים זכרו כי בזמן בו הבלגים המשיכו לשלם מס לספרד, ההולנדים לעומתם יצרו אימפריה של סחר ויזמות. זה יצר עם של אנשים דינמיים ועצמאיים וזה הבסיס של הרוח הדינמית ההולנדית . זה לא קרה אצל הבלגים. בנוסף לכך קיים ההבדל העמוק בין הדת הקתולית של בלגיה, הדורשת צייתנות לכנסיה, והדת הקלויניסטית של הולנד שרואה באדם אחראי למעשיו ישירות מול האל, בלי מתווכים.

הימים הטובים הגיעו לבלגיה במאה ה-19, באיחור. די במקביל היא גם זכתה בעצמאות שלה וגם נחשפה אל המהפיכה התעשייתית. בתי חרושת הוקמו על מנת לעשות עבודה שקודם לכן נעשתה בידי בני אדם, בתי החרושת דרשו אנרגיה, ובדרום בלגיה התגלו מצבורי פחם גדולים. אלה הביאו איתם הכנסות, תעסוקה ושגשוג. מורשת השגשוג שהביאו מכרות הפחם נמשכת עד היום ומלווה את בלגיה גם בתקופות בהן מצבה הכלכלי פחות מוצלח.

המדינה הלא אחידה

ההיסטוריה יצרה בבלגיה מדינה לא אחידה. בדרום נמצאים הוואלונים, דוברי הצרפתית המקורבים לצרפת. בצפון – הפלמים, המקורבים מבחינות רבות להולנדים ודוברים את אותה שפה איתם. ביניהם נמצאים תושבי בריסל, שהם קבוצה שלישית.

דוברי הצרפתית, הוואלונים, הם ככלל ה"יותר בלגים", על פי מה שתואר כאן. ישראלים שעובדים בבלגיה יודעים לספר כי הם יותר שמרניים, יותר איטיים, יותר קפדניים, פחות מוכנים להסתכן, יותר נצמדים לפרוצדורות ולשגרות. הפלמים דינמיים יותר ומצליחים יותר כלכלית עקב כך, אבל לעבוד איתם זה עדיין לא כמו לעבוד עם הולנדים, והם שמרניים יותר מהם אבל פחות מאשר הוואלוניים. היכן שהוא באמצע.

בריסל, המובלעת שבין הוואלונים לפלמים, לעומת שני אלה, היא עולם תרבותי וכלכלי בפני עצמו. זאת העיר הקוסמופוליטית, המרכז של מוסדות האיחוד האירופאי. יש בה אפשרויות עבודה רבות, בעיקר בגופי שלטון בלגיים, גופים כלל אירופאיים, וחברות הנותנות שירותים לשני אלה, למשל חברות IT וספקי ציוד משרדי ומחשבי. זה יוצר מובלעת הדוברת צרפתית ואנגלית בעיקר, יש בה כוח אדם ממקצועות רבים, ממדינות שונות, החיים שם דינמיים, האפשרויות רבות, ולמרות שהיא בכל זאת עיר בלגית, כלומר שמרנית, היא הרבה יותר פתוחה ותוססת מאשר במחוזות שצוינו.  קל יותר למצוא בה טווח רחב של בעלי מקצוע, והניהול שלהם בינלאומי יותר, בלגי פחות.

השקעה בעבודה

ואיך כל זה מגדיר את מה שניתן לצפות לו כשניגשים לעבוד עם בלגים?

ובכן, זאת לא מדינה של וורקוהוליסטים, בלשון המעטה. הבלגים עושים את עבודתם בהקפדה וברצינות, אבל בלי לחץ. זאת לא ניו יורק, זאת גם לא תל אביב. אלה אנשים בעלי סף לא גבוה של השקעה והלחצה וזאת נקודה שחיוני להבין כאשר מצפים מהם לתוצאות, בין אם הם ספקים שלך, קבלני משנה או עובדים שלך. הבלגים עובדים ברצינות, מקפידים על מילוי דרישות התפקיד, מקפידים על האיכות, אין אצלם "צ'יק צ'ק וגמרנו". נכון, אבל באותו זמן הם לא פתוחים לתת מעל ומעבר. הם נוטים לתת לעבודה את מה שנדרש, נותנים את מה שמקובל.

מאחורי הגישה הזאת עומדת ציפיה של הבלגי שהעבודה תשתלב באיכות החיים, לא להיפך. הוא לא רוצה להגיע הביתה ב-11 בלילה ולהתמוטט על המיטה. מה יקרה אם תנסה להלחיץ את העובדים שלך בגנט או בבריסל ולהוציא מהם 120%? יתכן והם יהנהנו וימשיכו לעבוד כמו קודם לכן. יתכן, בעת לחץ בעבודה, שהם יגשו לרופא התעסוקתי ויבקשו חופשת מחלה עקב לחץ, עקב שחיקה. יש סעיף כזה ולא נדיר שיעשה בו שימוש.

התאכזבת? חשוב לזכור כי יש לכך את הצד השני, הצד החיובי: איכות חיים. עבודה עם בלגים היא עבודה נינוחה, בריאה, רגועה. הם יודעים לקחת את הזמן ולבנות איכות חיים, והאיכות הזאת מחלחלת את תוך העבודה. המתינות הזאת גם יוצרת הקפדה על איכות של המוצר ושל השירות שהם נותנים. הבלגי יפעל בקצב משלו, אך במהלכו הוא יעשה את הדברים בצורה איכותית. נדיר למצוא בבלגיה רישול בעבודה. הגימור של המוצר איכותי, המסמכים מובנים ומסודרים, התשלומים עוברים בזמן וכך גם המשלוחים.

לנהל בלגים

אתה עומד לנהל בלגים? זה אתגר וזאת הזדמנות גם יחד. ניתן לצפות כי האנשים שמולך הם easy going, לא פתוחים לעבודות מצאת החמה ועד צאת הנשמה. מחפשים את השילוב, כאשר העבודה משתלבת בחיים הפרטיים ולא להיפך. כן, הם ישמחו להתקדם בעבודה, אבל בניגוד לאמריקאים לא יהיו מוכנים לשעבד לשם כך את זמנם וחייהם.

לא כדאי ליזום ישיבות אונליין לאחר שעות העבודה הרשמיות, ואימיילים שנשלחו בסוף היום יחכו עד למחרת. כן, יכולים להיות מקרים יוצאי דופן בהם זה יקרה, אבל כל עוד זה לא הופך לשיגרה ואם מאחורי זה נבנתה מערכת יחסים קרובה יחסית עם המנהל. הגברת ההשקעה, במידה ותתרחש, לא תיווצר על ידי דרישות והלחצה, כמו בהייטק הישראלי, אלא על ידי מתן דוגמת המנהל, וגם זה רק בגבולות הסביר. הכוונה כמובן היא למה שסביר בבלגיה.

לא כדאי לצפות ליצירת קשרים חמים ופתוחים. הבלגים, על קבוצותיהם השונות, נוטים להיות מסוגרים ומרוחקים. הם יהיו מנומסים, יכבדו את הפרטיות של הזולת, ישוחחו על פי מה שמקובל ומצופה ולא מתוך דוגריות. ניתן ליצור חימום של היחסים בעבודה, אבל כמו במידת ההשקעה גם בגילוי הלב וביצירת מערכת היחסים, הדוגמה שיתן המנהל תהיה משמעותית יותר מאשר הצבת דרישות.

הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שהשוני מול הישראלים יוצר חיבור שבו צד אחד משלים את האחר. אם יש בידך תפקיד שבו יש צורך באדם דינמי, משתנה, חושב מחוץ לקופסה והמוכן להשקיע למען הקידום שלו מעל ומעבר, הצב בו ישראלי. אם יש לך צורך באדם שיעשה את עבודתו בצורה מוקפדת, מדוייקת ואחראית, בהתאם לתקנים ולרגולציה ובלי חריגות, הצב בו בלגי.

[סייע בהכנת הכתבה ותרם ידע רב רונן מלכה, מנהל פרוייקטים גלובליים בחברת פריוריטי בבלגיה]