לרומניה תרבות עשירה והיסטוריה מרתקת. גם יש לה דימויים לא מחמיאים ולא מוצדקים: מדרקולה ועד צ'אושסקו. בישראל היא מיוצגת בידי צאצאי רומניה עם הממליגה והאיקרה.
כל אלה נדחקים היום הצידה לנוכח ההתפתחות הכלכלית המהירה שלה, מאז שעזבה את הקומוניזם וגם הצטרפה לאיחוד האירופאי. היום היא נעה קדימה, וברבעון השני של השנה הייתה הצמיחה הכלכלית שלה מהגבוהות בקרב מדינות ה-EU. צמיחה כלכלית יוצרת הזמנויות עסקיות, ומימוש שלהן דורש להכיר אותה ולהבין אותה. בכך בדיוק נעסוק היום.
מה יצר את התרבות הרומנית

הביטו במפה של אירופה והתמקדו במקום של רומניה בה. זאת ארץ יפהפיה עם כפרים, טירות, עמקים, הרים ויערות. יש לה אוכל טוב, אנשים מסבירי פנים ונופים מרהיבים. המיקום הגיאוגרפי שלה השפיע על היווצרות תרבותה. היא שוכנת לחופי הים השחור בתפר שבין הבלקן ומזרח אירופה, בין אימפריות ששלטו בה, פלשו אליה ונלחמו עליה לאורך הדורות. רומא, ההונים, רוסיה, אוסטריה, הונגריה וגם טורקיה, כולן ניסו לנגוס בה וכולן הותירו בה חותם והשפעות.
עקב כל אלה היא נושאת היום תרבות מעורבת, כמו קערת מרק צ'ורבה שבה מרכיבים שונים. רומניה היא בלקנית, אירופאית ואקס קומוניסטית, הכל יחד. ראשית כל כאומה בלקנית היא נושאת, בדומה לשאר אומות הבלקן שמדרום לה, את המאפיינים של האזור המרדני ובעל שמחת החיים הזה שמשתרע מיוון ועד אליה. יש בה השפעות טורקיות ממהתקופה בה שלטו בה הסולטנים.
השפעות נוספו מצד האידיאולוגיות ששלטו ואולי אפילו שולטות בה: הכנסיה האורתודוכסית והקומוניזם. רומניה היא חלק מהמרחב של הכנסיות המזרחיות. אנשיה גדלים בסביבה של כנסיות, צלצול פעמונים, חגים דתיים, תהלוכות דתיות וסיפורים מהברית החדשה. גם אנשים שאינם מאמינים טורחים להגיע הביתה למשפחה להשתתף בארוחות לרגל חגים נוצריים, להשתתף מפעם לפעם במיסה ויש שאף מצטלבים כשהם עוברים מול כנסיה. ברומניה אחוז גבוה של מאמינים, בעיקר במסגרת הכנסיה האורתודוכסית המקורבת היסטורית לכנסיה היוונית. זה גורם לחשיבה מסורתית, שמרנית, היצמדות למסורות והימנעות מחשיבה פורצת דרך. כמובן, יש לכך השפעה גדולה על הכלכלה והעסקים.
בהמשך הדרך נשלטה רומניה במשך עשרות שנים ביידי הקומוניזם. גם זה הותיר בה חותם. אל השמרנות הקיימת ממילא נוספה החשדנות. זהירות במה שהאדם עושה, במה שהוא אומר ולמי. הימנעות מלפרוץ גדר בכל תחום שהוא וקושי להתקרב ולהיפתח אל אנשים זרים, אנשים חדשים.
זה ה-DNA של התרבות הרומנית. מה נובע מזה ומה ניתן לצפות ברומניה כשבאים לפעול בה?
קווים לדמותם

הרומנים, בעקבות כל מה שתואר כאן, נוטים להימנע מיוזמות, להימנע מחידושים. להיצמד אל הקיים – שמרנות. זה מאפיין גם בני אומות אחרות שנשלטו בידי אימפריות לאורך ההיסטוריה. עקב כך אזורים כפריים רחבים בה נראים כאילו נלקחו מתקופות קודמות. אזורים בהם בתים עדיין נבנים מעץ ואנשים מובילים את הסחורה שלהם מהשדה אל השוק בעגלות רתומות לסוסים. נכון, יש בכך יופי, אך זו גם בעיה כלכלית וזאת כמובן גם הזדמנות לחברת הטכנולוגיה הישראלית.
לרומנים יש צורך בהערכה. היסטוריה ארוכה תחת שלטון זר גרמה להם לחוש פחיתות ערך והם מחפשים את מה שיעלה את ערכם, לפיכך מחמאות והערכה משחקים תפקיד חשוב ברומניה. נמצא שם שמחת חיים בלקנית לצד חשדנות כלפי הרשויות, המתחלפת לעתים עם חשדנות כלפי זרים. כאלה הן, לעתים קרובות, האומות שידעו שלטון קומוניסטי, בין אם מדובר בצ'כים, הונגרים, רוסים או פולנים, השילוב המיוחד הזה שבין שמחת חיים ואף הכנסת אורחים לבין חשדנות וזהירות יוצר מערכת מורכבת של יחסי אנוש ומערכות יחסים. מערכת שלוקח זמן ללמוד אותה ולהבין אותה.
איך לפרק את זה? ובכן, הרקע הקומוניסטי עשה את הרומני הממוצע חשדן וזהיר, ולפיכך יהיה קשה לו להיפתח, לזרים יהיה קשה להתקרב אליו. עם זאת, לאחר שקנית את האמון שלו, וזה צפוי לקחת קצת זמן, תוכל להיכנס למעגל פנימי קרוב ואפילו משפחתי. קליפה קשה ותוך רך. הדרך לשם עוברת דרך אוכל ושתיה, דרך הוכחת רצינות מתמשכת, היא מחייבת הערכה למדינה, לתושבים ולתרבות שלהם.
כיצד לפעול מולם

קודם כל לפרגן, להיות פתוח, להשתלב. מזמינים אותך למסיבה? להרמת כוסית? לאירוח בבית? קבל זאת, בוא, דאג להביא איתך מתנה למארחים וחשוב לא פחות: להביע הערכה. הערכה לאירוח, לאוכל, לאנשים, לתרבות שלהם, למדינה עצמה.
השיח חשוב, הוא מאפשר לך לחוש אותם ולהם לחוש אותך. עם זאת חיוני לבחור את נושאי השיחה. לא למהר לפלוש לחיים הפרטיים, להמתין עם שאלות אישיות ופירוט דברים אישיים אודותיכם. מה הדרך? הכי טוב הוא לתת למארח להוביל את ההתקרבות. הם עצורים יותר מאיתנו, רגישים יותר. הנח להם לפתוח את הדלתות ואז תעבור בהן. דבר על עצמך רק לאחר שהם עשו זאת. שאל שאלות אישיות רק לאחר שהם עשו זאת.
חיוני להימנע מחיטוט בעבר הקומוניסטי. הימים של צ'אושסקו אינם נושא לגאווה ברומניה. גם אינך יודע מה עשו בני משפחתו של האדם שמולך בתקופה זאת. לחילופין גם אינך יודע אילו קשיים ואפילו זוועות הם עברו תחת המגף הקומוניסטי. הנח את הנושא הזה הצידה. שוב, אלא אם כן הם יזמו שיחה בנושא זה. אותו חוק חל גם על בדיחות על דרקולה. זה נושא שחוק ברומניה, תיירים עוסקים בכך המון, הרומנים – הרבה פחות. הם לא מוצאים זאת משעשע כל כך, אולי בגלל שהם נחשפו לכך דרך ההיסטוריה הרומנית שמאחורי הרוזן הרצחני, ולא דרך סרטי קולנוע.
באת לרומניה עם משימה עסקית? יהיה לך קל יותר לקדם אותה אם תפעל קודם כל ליצור חיבור והתקרבות, בדרך שתוארה כאן, ורק לאחר שחלה התחממות ביחסים, להתחיל לפעול, על בסיס החיבור האישי שנוצר, לעבר המשימות העסקיות, וזאת בלי להניח הצידה את המשך טיפוח האמון והקשר האישי.
טל רשף
טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il