פולין – המטאור הכלכלי החדש

תמונה זאת של מרכז ורשה, היא, אם תרצו, הדגמה של מהותה של פולין. מבנים  מודרניים, מבנים מהתקופה הקומוניסטית ומבנים מלפניה. היא משאירה מאחור את התקופה בה היא נשלטה בידי מעצמות אירופאיות על מנת לפרוץ כלכלית לעבר העתיד.

להרשמה לקבלת הכתבות בנושאי עסקים, תרבויות וכלכלה בלי עלות גללו למטה ומלאו פרטים ב"הרשמה לניוזלטר"

בתודעה שלנו היא בעיקר מחנות ריכוז ואוכל אפרורי, אבל דברים חדשים ומפתיעים קורים בה. באופק עולה פולין – המטאור הכלכלי החדש, לא פחות. יש בכך הזדמנויות עסקיות גדולות ליזם ולחברה הישראלית.

לידתה של פולין המודרנית

כלכלת פולין צומחת במהירות. מדוע זה קורה ולאן זה יוביל? הגורל הציב את פולין בצפון מזרח אירופה בין כוחות חזקים: גרמניה, רוסיה, אוסטרו הונגריה. היא נכבשה בידיהן, נחלקה בידיהן, דוכאה בידיהן. כאשר סוף סוף זכתה לעצמאות ולהכרה בגבולותיה ובזהותה, במאה ה-20, באה הפלישה הנאצית במלחמת העולם השניה ממערב והסובייטית ממזרח. לאחר המלחמה היא שבה להיות עצמאית באופן חלקי, הפעם כחלק מברית וראשה תחת שליטתה של ברה"מ. שוב נשלטת.

הצמיחה הכלכלית הפולנית החלה עם נפילת הגוש הקומוניסטי: פרסטרויקה בברה"מ, נפילת החומה בברלין, ובבפולין הופיעה תנועת סולידריות של לך ולנסה. היציאה לעצמאות פגשה את פולין עם כלכלה קומוניסטית נחשלת, תעשייה נרחבת אבל מפגרת מבחינת ארגון וטכנולוגיות. היה צורך להתחיל כמעט הכל מחדש.

בין מזרח למערב היא בחרה להצטרף אל מדינות המערב וההצטרפות דרשה התאמות. זה לא היה קל. נדרשו מספר שנים של שינוי כיוון: איזון תקציבי, הסרת סובסידיות ופיקוח מחירים ומניעת עליית משכורות. זה כאב אבל זה השתלם בדיעבד, והבונוס הראשון היה ההתקבלות לאיחוד האירופאי בשנת 2004. אז החלה הצמיחה לנסוק.

הצמיחה

הצעדים הכלכליים יחד עם החברות באיחוד הוכיחו את עצמם. כלכלת פולין החלה לצמוח, וכפי שניתן לראות בגרף שלפנינו, הצמיחה המשיכה בעקביות ועלתה בתוצאות שלה על אלה של מדינות המערב המשגשגות שבאיחוד, יחד עם מדינות המזרח החדשות בו. בשנת 2004, רק 18 שנה לאחר ההצטרפות, עברה כבר המדינה האקס קומוניסטית את רף ה-80% מהתמ"ג הממוצע לנפש באיחוד. מעניין לזכור שעם נפילת הגוש הקומוניסטי הוא עמד כל 39% בלבד.

מה שאיפשר זאת היה שילוב של מספר גורמים. היא נהנית ממיקום מצוין בין אירופה המערבית והמזרחית. האוכלוסיה שלה צעירה ובעלת אחוז גבוה של תושבים בגיל העבודה. יש לפולין אוריינטציה תעשייתית חזקה ועלויות נמוכות של שכר ושירותים. כל אלה הם נתונים מובנים, אבל מעבר לכך הממשלה יישמה מדיניות מוניטרית ופיסקלית קפדנית ורפורמה במבנה הכלכלי לצד השקעה בהשכלה בתשתיות ובחדשנות

פולין נושאת איתה תדמיות לא מחמיאות, במשך שנים היא נתפסה כמדינה נחשלת וזולה. היום המציאות היא של מדינה עם רמה גבוהה של השכלה ושל מוסר עבודהעולהע הצריכה הפנימית ומגיעים כספים ממוסדות האיחוד.

לא הכל וורוד בפולין. היא מתקרבת לתיקרת זכוכית שבה צפוי כי העלויות הצומחות ייקרו את התוצרת שלה ויפסיקו להתאים לבסיס תעשייתי. היא חייבת להתחיל לעבור אל כלכלת שירותים ותעשיות עתירות ידע אם היא רוצה להמשיך ולצמוח. החברות באיחוד האירופאי, עם הסיוע שהוא נותן, השוק הפנימי שלו והטכנולוגיות שבו, יכולים לסייע לכך, בהחלט. לשם כך על פולין להמשיך לקיים קשר טוב עם מוסדות האיחוד ולסיים את הפרק של חיכוכים על רקע של עצמאות מערכת המשפט וזכויות אדם, כפי שהיה בימי הקואליציה הקודמת.

האפשרויות

התשתיות, רמת ההשכלה הגבוהה, התמיכה הממשלתית והצורך של פולין לנוע קדימה אל מעבר להתבססות על תעשייה מכוונים אותה אל השלב הבא. זה השלב שכבר הוזכר, שלב הטכנולגויות המתקדמות והשירותים, שיש בו הזדמנויות רבות ליזם ולחברה הישראלית.

התעשיות עתירות הידע לא מפותחות במדינה קומוניסטית לשעבר זו. החריג אולי היחידי, המצביע על הפוטנציאל, הוא תחום משחקי המחשב. על פי הדוחות, בפולין המספר הגדול ביותר של עובדים בתעשיית משחקי המחשב באירופה, יחד עם 300 חברות בתחום זה. מדובר בענף מתפתח בעל פוטנציאל של מיליארדים רבים. כוח העבודה שיצר זאת יכול ליצור הצלחות גם בתחומי טכנולוגיה רבים אחרים, בעיקר בתחומי תוכנה.

יזם ישראלי עם רעיון ומשקיעים, או חברה ישראלית המחפשת מקום להקמת מרכז פיתוח, צריכים להציב את פולין על המפה. העלויות בה כבר גבוהות מדי בשביל להיות אטרקטיבית לצרכי מרכז שירות, בדיקות QA או כתיבת שגרות, והיא לא יכולה להתחרות בתחומים אלו במדינות דוגמת אוקראינה והודו. לעומת זאת יש בה הפוטנציאל להעברת פעילות פיתוח מישראל וארה"ב, שנהיו בתחומים מסויימים יקרות מדי ועם מעט מדי היצע של כוח אדם.

וישנו התחום הבטחוני. הפלישה הרוסית לאוקראינה הציבה את פולין מול צרכים צבאיים בוערים. כרגע היא עסוקה בבניית צבא חזק, ואנשי המכירות של חברות הנשק הישראליות כבר נמצאים שם כי לזכות במכרזים. לטווח ארוך יותר פולין תרצה לא רק להיות צרכנית נשק אלא גם יצרנית נשק משמעותית. העימותים בעזה, בסוריה, בעירק, בקשמיר, בים סין הדרומי ובהימלאיה מצביעים על פוטנציאל מכירות עצום. כיום לפולין נתח מצומצם מאוד של כמיליארד דולאר יצוא בטחוני בשנה. יזם או חברה שירצו להקים בה מערך יצור נשק או תחמות יתקבלו בזרועות פתוחות, ובמסלול יצוא מהיר וישיר לצבאות אירופה.