חשוב להבין ולפעול על פי הקוד העסקי הגרמני על מנת לחדור אל השוק הרביעי בגדלו בעולם או לעשות רילוקיישן לגרמניה. ההזדמנות שמציב השוק הזה גדולה וכך גם האתגר. מאחורי פעילות מצליחה בגרמניה צבים כללים מאוד ברורים של התנהלות שהבנה שלהם והתאמה אליהם יכולות להיות ההבדל שבין הצלחה לכישלון. בואו ננסה להבין את גרמניה ומתוך כך לראות מה הקוד העסקי הגרמני שבו צריך לעמוד.
הסביבה העסקית הגרמנית היא נעימה ומוקפדת. המנהל שנפגוש יהיה חביב ואדיב. הוא ידרוש זאת מעצמו והוא יצפה לכך מהזולת. לא, נחמדות עדיין לא אומרת קידום עסקי, היא נימוס. היא כלי לפעילות משותפת. הדבר נוכח כמובן בתרבויות אירופאיות אחרות, למשל בעת עשיית עסקים באוסטריה. הן מאוד דומות, אבל גם יש הבדלים משמעותיים. עוד נגיע אליהם.
בגרמניה נמצא ברקע זכרון השואה. הישראלי הטס לראשונה לגרמניה מגיע עם המורשת שהטביעו בו האזכורים של העבר האפל של גרמניה. כך גם הגרמני שניצב מולנו. מערכת החינוך הגרמנית דואגת שהלקח מהפרק ההוא בהיסטוריה לא ישכח והוא מגיע למפגש איתנו במודעות מלאה. עם זאת הוא יודע לשים הצידה את הסנטימנט ולהתמקד בתפקיד, בהשגת המטרות העיסקיות .
העבר הנאצי עבורו הוא פקטור אישי. הוא לא נוכח בפעילות העסקית ולא משפיע עליה וגם לא אמור להשפיע עליה. יתכן וסבא שלו היה חלק מכך, יתכן ויש לו רגשי אשם, בהחלט יכול להיות שהוא חש איבה עמוקה כלפי הרעיון הנאצי, מרבית הגרמנים של היום הם כאלה, אבל הוא לא יתן לכך להשפיע על מערכת השיקולים שלו בעת פעילות עסקית. ניסיון של הישראלי לערב את העבר ואת היהדות שלו יזכו אולי להבעת אמפתיה, אבל לא יעלו את הסיכוי של הצלחת התהליך. אולי אפילו להיפך.
מה שיעלה את ערכו של הנציג הישראלי קשור לטיב ההצעה שהוא מביא. אירופה נמצאת בהתמודדות מול מזרח אסיה. היא זקוקה לדם חדש, לרעיונות חדשים ואת אלה מביאה ישראל. בכך מדובר.
הגרמני, כאדם האמון על שליטה עצמית וחתירה לביצוע המשימה, לא נפתח רגשית בעת ההיכרות ולא מפתח רגשות והיקשרות אל האדם שמולו. זאת בניגוד למה שאנו רואים בעת עסקים במקומות אחרים בעולם. הוא נשאר מקצועי כי זה לתפיסתו הציווי הניצב בפניו. הצלחה מולו לא תהיה תולדה של מינגלינג או שמוזינג. קשר אישי יבנה, אם יבנה, על בסיס החיבור העסקי.
ההתנהלות הגרמנית היא חלק מדרך הפעילות אירופאית, ובמסגרתה היא אפילו מעט מוקצנת. יותר אירופאית ממה שנפגוש בדרום אירופה ואפילו בצרפת ובריטניה. מלבד ההקפדה היתרה קיים יחוד נוסף בתוך מסגרת זאת: הפעילות מול הארגונים הגדולים.
בגרמניה לא רק למעלה מ-80 מיליון איש והכלכלה הגדולה ביותר באירופה. מעבר לכך היא גם בנויה סביב ארגונים גדולים. ממשלת גרמניה, כבר מתחילת הצמיחה הגרמנית של לאחר סיום מלחמת העולם, טיפחה את החברות הגדולות מתוך הבנה של החשיבות של הגודל בכלכלה המודרנית והיתרון היחסי של גרמניה בהקשר זה. זה שירצה להצליח בגרמניה יצטרך לפעול מולם. הוא גם יצטרך להבין אותם על מנת להצליח מולם.
מדובר בחברות ענק. עשרות אלפי עובדים. מאות אלפי עובדים. חיוני למפות את החלק הרלוונטי לכם ולוודא אל מי תצטרכו לפנות. קל להתברבר במערכי הארגון ולבזבז זמן על מנהלים בלתי רלוונטיים. איש מקומי יוכל לסייע בכך.
מעבר לכך יש להן כוח כלכלי רב ויכולת עצומה להוציא הזמנות והן מנצלות זאת. הן מכתיבות את התוכן והסדר ואף את קצב הפעילות ולא מאפשרות לזה שמולם, ספק או לקוח, להכתיב זאת. כן, זה המצב שאליו תצטרכו להסתגל, גם אם המוצר שלכם טוב. גם אם הוא טוב מאוד ואפילו מצוין. חוק המספרים הגדולים, מבחינתו של גרמני, תמיד גובר.
לא מומלץ לנסות ולאתגר זאת. ניסיון ישראלי להוביל את התהליך מול החברה הגרמנית הגדולה צפוי לסיים את התהליך. כן, גם זה יתבצע באדיבות גרמנית.
מניין צמחה התרבות העסקית הזאת? בדומה לשאר מדינות המערב גם תרבות גרמניה צמחה מתוך האמונה באל אחד ומתנאי החיים באירופה.
זאת תרבות שבבסיסה האמונה באל יחיד, המונותאיזם. התפיסה שיש אחד בעולם שיודע הכל בלי יוצאים מן הכלל. מול נוכחותו כל דבר נמדד כנכון או לא נכון. תפיסת העולם המערבית שאין בה עמימות: צודק או שגוי. שחור או לבן. טוב או רע. תפיסה הנבדלת מתרבויות המזרח למשל. תרבויות שצמחו על ברכי אמונה באלים רבים או היעדר אמונה. תרבויות של עמימות ושל יין ויאנג.
יש לכם צורך ביעוץ או הכשרה לפעילות בגרמניה? צרו אתי קשר
הכתבה שלי אודות הסיבות להצלחה של גרמניה תיארה בין השאר את הדרך בה שירתה מחשבת גרמניה את ההצלחה שלה. הדברים נובעים מהחשיבה הקפדנית הזאת. הם גם נובעים מהתפתחות לאורך הדורות בתנאי החיים הקשים בצפון אירופה, בקור ובגשם ובסכנות של היערות הגדולים. כמו במשל "הצרצר והנמלה" שורד מי שחושב על המחר. שורד זה שעובד קשה, לא חי את הרגע אלא מתכנן ומקפיד על שליטה עצמית.
תנאי חיים קשים גם מעלים על נס את הקהילה, הקבוצה. צריך להיות יחד, לסייע לקבוצה גם כשזה בא על חשבון היחיד. היחיד לא יוכל לשרוד בלי הקבוצה שבה הוא פועל. זה מכתיב מחויבות לקהילה שאליה שייך כל אחד. לצד זאת זה גם מכתיב, כמו במרבית אירופה, תרבות של יחס אדיב. התנהלות שמונעת ככל האפשר חיכוכים ועימותים מיותרים.
כדי להבין ולפעול על פי הקוד העסקי הגרמני צריך להבין את התרבות הגרמנית, התרבות שמתוכה צומח הקוד העסקי הגרמני. זאת תרבות של דרישה עצמית, קפדנות, תכנון ומיקוד במטרה. מבט על הגורמים שתוארו אשר הצמיחו את גרמניה יכול להסביר את כל אלה. הבנה שלהם תיתן כלים להבין את הדרך בה נעשים עסקים בגרמניה.
הצלחה מול הקוד העסקי הגרמני מחייבת את הישראלי לפיכך להתאים את עצמו אליו. בואו נפרק זאת לכללי עשה ואל תעשה. כלים להבין את הדרך בה נעשים עסקים בגרמניה.
חשוב להגיע עם מוצר מוכח. במקרים יוצאי דופן החברה הגרמנית תסכים לאפשר להתגלח על הזקן שלה עם מוצר שטרם נוסה והוכח. במקרים מאוד יוצאי דופן. למשל כשיש לכם פתרון יחודי בלי מתחרים לבעיה אקוטית הניצבת בפניה. כדרך שבשיגרה הצעה חדשנית ומבטיחה שטרם נוסתה תקבל תגובה אדיבה, כמו תמיד, והזמנה לשוב אליהם לאחר שתצברו יותר מיילג' איתה.
נדרשת סבלנות. ככה זה מול תרבויות של תכנון ושליטה עצמית. יותר זמן יוקדש לבדיקה, קבלת חומר ולמידתו והתייעצויות. ניסיון להאיץ את התהליך כמובן לא יקצר את הזמן. הוא ייתפס בידי החברה שממול כניסיון לשלוט בתהליך.
לא לבנות על קשר אישי ולא להתמקד בו. כן, הוא חלק מכל תהליך עסקי בין אנשים, אבל הוא לא המרכז, בניגוד למקומות אחרים בעולם. יהיה טוב אם הוא יווצר, אבל גם אם נוצר קשר אישי הוא לא ישפיע על הפעילות. התמקד במילוי הדרישות הגרמניות.
הדרישות החשובות הן קודם כל עמידה בכללים וברגולציה. בלי זה לא יהיה תהליך ולא תהיה עיסקה ואין זה משנה במקרה כזה מה טיב ההצעה שאתם מציעים.
חשוב להגיע מצויידים, כי תיבחנו בכך. לבוא עם כרטיסי ביקור, עם מצגות תפורות עד הפרט האחרון ובעיקר עם נתונים על כל פרט שאליו תידרשו: מבנצ'מארקינג ועד זמני אספקה, וזכרו שמה שתגידו על זמני אספקה הוא בגדר התחייבות הנדרשת ותיבדק.
נדרשת עמידה בהתחייבויות. הבטחתם לדלוור מידע? דמו? משלוח ראשון? הצעה? תגובה? ובכן, עשו זאת עם כל מה שנדרש מכך, ובמסגרת הזמנים שהתחייבתם לה. ההתחייבות הראשונה היא להגיע בזמן לפגישות. טוב, זה צריך להיות ברור.
הקפידו על התנהגות קורקטית. למשל ההופעה. דאגו להופעה מוקפדת מהנעליים ועד העניבה. התנהגו על פי הפרוטוקול, ולשם כך הכרחי להכיר את הפרוטוקול העסקי הבינלאומי ולפעול מול הניצבים מולכם על פי ההיררכיה שלהם. התנהלו מתוך שליטה עצמית בישיבה, בארוחה ובכל אירוע כפי שנדרש, ומעבר לכללים ולסדר הפעולות בו זה אומר קודם כל להיות מאופקים. להקשיב לדברי הדובר שמולנו עד סופם. להגיב עניינית. להימנע מתגובות חסרות סבלנות או אגרסיביות. לחכות עם שאלות אישיות. ניתן להמשיך עם דוגמאות נוספות אבל התיאור מובן.
המתנה עם שאלות אישיות היא חלק מהתקרבות הדרגתית. אצלנו בישראל שוברים את הקרח, בגרמניה מחכים שעל בסיס האפקטיביות העסקית הוא ימס מעצמו. אתם לא בטוחים אם זה קרה? הניחו לגרמני שמולכם להיות זה שמתקרב ונהיה אישי יותר. מעבר לכך שוב זכרו שההתקרבות תקל ותנעים את בניית התהליך העסקי, אבל לא היא שתניע אותו.
קצת לוקליזציה. שפה היא לא מכשול. אין צורך לדעת גרמנית, למרות שזה יכול להיות נוח וליצור אוירה נינוחה. אנגלית היא שפת התקשורת העסקית בגרמניה ולא זכור לי שנתקלתי במנהל שלא שלט בה ברמה סבירה ומעלה. משמעותית יותר תהיה אספקה קרובה מתוך השוק האירופאי. ב-EU שיש בו עשרות מדינות ואינספור חברות הפועלות בגבולות פתוחים, המתנה למשלוח מחוץ ליבשת שצריך לעבור מכס היא חיסרון משמעותי. עבודה עם סניף מקומי אן שותף מקומי יכולה לפתור את הקושי הזה. כפי שכבר צוין הוא גם יסייע עם המיפוי של המנהלים הרלוונטיים לכם בתוך הארגון.
שיהיה בהצלחה, ואם יש צורך ביעוץ או הכשרה – צרו אתי קשר.
בשעתו, כשכלכלת סין נחשבה כסמל של הצלחה וצמיחה, היה מי שכינה את וויטנאם בשם "סין החדשה", וזה לא היה במקרה. היא עלתה על הנתיב בו
הודו יכולה להפתיע את הישראלי הבא לפעול בה. היא נראית קול, היא נראית אפילו שלוך. האנשים מפגינים קירבה בלתי אמצעית, חום אנושי, מגע, המון מגע.
מכל התרבויות בעולם להערכתי התרבות שהכי שונה מאיתנו, הישראלים, היא היפנית. במקום בו אנו מאלתרים הם נצמדים אל הכללים, כשאנו מקדשים את היחיד הם מעלים
סין היא יעד הסחר השלישי בגדלו עבור ישראל, לאחר ארה"ב והאיחוד האירופאי. היא מדינה בעלת אוכלוסייה ענקית, מעצמה של יצור, של יצוא והמדינה בעלת רזרבוות
