עליית הוצאות הבטחון של יפן

תקציב הבטחון של יפן, שהיה נמוך מאוד עד כה, יגדל באופן משמעותי בשנים הבאות. יש ליפן היסטוריה של מורשת צבאית, יש סיבות להגדלת התקציב ויש צפי של מכירת ציוד צבאי לצבא היפני.

יפן מגדילה את תקציב הבטחון, הסיבות, החששות וההזדמנות למכירות. הצבא היפני היה פעם אחד הצבאות החזקים בעולם, עד סיום מלחמת העולם השניה. לאחריה הוא היה לצבא פציפיסטי, הגנתי, כמעט כוח משמר גבולות. היום הוא הולך וגדל, מקבל תוספות תקציב, כוח אדם ונשק. כן, הרקע שלו מלמד כי הוא צפוי לחזור לימי העוצמה של פעם.

יש סביב יפן מדינות החוששות מכך כי תמונות כוחות הכיבוש היפניים עדיין טריות בזכרונם. אחרים תולים בכך את תקוותם לשמירה על היציבות במזרח אסיה. יש מי שרואים בכך הזדמנות למכירות, למשל חברות ציוד צבאי בישראל.

היסטוריה של עוצמה

הצבא היפני מופיע במלוא עוצמתו בזירה הצבאית המודרנית בשנת 1905, במלחמת רוסיה יפן. כן, הוא כבר השתתף קודם לכן בלחימה בקוריאה ובסין וניצח בכל קרב. עם זאת מול רוסיה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה צבא אסייתי מביס צבא אירופאי. זאת הפעם הראשונה בה צבא יפן כובש את מקומו בעולם בעזרת ספינות מלחמה, תותחים ורובים. הוא הביס מעצמה וקיבע עצמו בתודעה ככוח מרכזי.

זאת לא הפעם האחרונה. לאורך השנים שיבואו אחר כך הוא ילחם בזירות הסמוכות ליפן וינצח בהן פעם אחר פעם. בעימות עם הצבא האדום בסיביר לאחר המהפיכה הבולשביקית, ואחר כך, בשנות ה-30, בפלישה לסין. מבחינתן של מדינות מזרח אסיה מלחמת העולם השניה החלה ב-1931, כאשר יפן החלה לכבוש את סין.

הקליקו להרצאה על תרבות יפן

יפן הביסה לאורך השנים שאחר כך שורה של צבאות כולל אלה של הולנד, בריטניה, סין, הפיליפינים ואוסטרליה. היא נעצרה רק אל מול הצבא האמריקאי, בלחימה מפרל הרבור ועד הירושימה ונגסקי. הצבא היפני נכנע בסיום המלחמה, על פי ההוראה מהקיסר, אך הוא עשה זאת לאחר שהוכיח את כוחו כאחד הכוחות הצבאיים החזקים בעולם. מה יהיה כוחו כעת לאחר הגדלת התקציב?

הימים הפציפיסטיים

עם סיום מלחמת העולם מצא את עצמו העולם בסיטואציה שונה לגמרי. יפן עדיין נתפסה על ידי רבים כאיום פוטנציאלי אדיר מימדים, אך תשומת הלב והחשש הלכו כבר לעבר ברה"מ. המלחמה הקרה החלה וארה"ב הייתה זקוקה לסיוע היפני. בתחילה, בגלל החשש ממנה, הוגדרה לה חוקה פציפיסטית שהגבילה מאוד את גודל הצבא, התקציב שלו וסוג הציוד שבידיו. עם הזמן, ככל שהתרחק זכרון האיום היפני, והתקרב יותר ויותר האיום של הגוש הקומוניסטי, התרופפה הביקורת על יפן. גדלו הצבא והתקציב הבטחוני.

בהדרגה התאפשרה הקמת כוח שיטור פנימי. ניתנו לכוח זה כלי נשק משמעותיים יותר ויותר. נוספו לו יכולות של פיטרול במים בינלאומיים. בימינו אלה הוא עולה מדרגה והופך, לראשונה מאז מלחמת העולם, לכוח צבאי התקפי בעל יכולות מלאות לפעול מחוץ לגבולות המדינה ואף להתקיף. יפן מגדילה את תקציב הבטחון, ויש לכך סיבות, חששות והזדמנות למכירות. זה התאפשר הן בגלל הזמן שעבר והאמון ההולך וגובר ביפן ובממשלתה. הדבר קרה גם בגלל שהאיומים האזוריים הלכו וגדלו והחלו לאיים על העולם עולו.

האיומים

יפן שוכנת בסביבה די אלימה. נכון להיום, שנת 2023, נשקף לה איום מצפון קוריאה. הדיקטטורה של משפחת קים שמפתחת טילים ונשק גרעיני וכבר שלחה טיל למסלול שעבר מעל ליפן. קשה לחזות מה היא תעשה בהמשך ובאילו מקרים. היא מאויימת גם מצפון לה, מרוסיה. המדינה של פוטין, כפי שראינו, הושפלה בעבר בידי יפן ויתכן ותרצה למחוק זאת בשלב כלשהו. רוסיה שולטת באיים הקוריליים מצפון שיפן דורשת עליהם בעלות. לצד כל אלה הפלישה לאוקראינה מוכיחה כי עימותים צבאיים הם אופציה זמינה עבורה בכל עת.

מעל לכל אלה האתגר המרכזי הוא בדמותה של סין. היא הולכת וצומחת מבחינה כלכלית לאורך העשורים האחרונים. הצמיחה הזאת מיתרגמת לגדילה חזקה בתקציב הבטחון שלה, והצבא שלה היום הוא הגדול בעולם ונחשב כאחד המצוידים שבצבאות העולם. עליית הכוח הצבאי באה יחד עם עליה באגרסיביות של יחסי החוץ של סין. היא פועלת בכוחניות בהימלאיה מול הודו, בים סין הדרומי מול מדינות דרו מזרח אסיה, וגם מול יפן.

היום סין היא הגורם המרכזי מאחורי הנפיצות של האזור. כתבתי על כך ב-YNET ב-2017 בכתבה על חבית אבק השריפה של מזרח אסיה. זה רק נהיה גרוע יותר בכתבה של השנה שעברה: היכן זה יתלקח? טאיוון מצטיירת כניצוץ אפשרי. הצהרות שי ג'ין פינג כי גם פלישה צבאית אפשרית מסין לטיאוון על מנת לחבר ביניהן, מבהירות כי קיים סכסוך צבאי אפשרי בין סין לטאיוון. הדבר מאיים על יפן, ובעיקר על האיים הדרומיים שלה, הנמצאים כמה עשרות קילומטרים מהאי. המתיחות גם עולה לנוכח חדירה מתמדת של מטוסים וספינות מסין אל התחום של איי שנקקו (דיאאו).

כך או כך, האיומים הללו מביאים את אדירכלי התקציב היפני להסיר כפפות ולדחוף לממן התעצמות צבאית.

תוספת התקציב

ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה המופיע כאן בתמונה, דוחף למימון ההתעצמות. הוא מקבל רוח גבית בכך שההצהרות שלו על הצורך להגדיל את תקציב ההגנה מעוררות התנגדות מאוד קטנה בקרב אזרחי יפן. האם זה מפתיע? זה לא היה צפוי לנוכח הההתנגדות הגדולה שהתלוותה לתוכנית ההתעצמות הצבאית הקטנה יותר שהעלה בשעתו קודמו בתפקיד שינזו אבה בשנת 2015. זה מעיד על העלייה בחשש של הציבור היפני מהאיומים המופנים כלפיו. ההתנגדות מינורית וזאת למרות ההיקף הגדול של העלייה בתקציב, מדובר בתוספת תקציב של כ-300 מיליארד דולאר למשך חמש שנים.

עם זאת הקושי הוא במימון. הוא יודע היטב כי יפן מצויה בשקיעה כלכלית וזה לא יהיה קל, ונשאלת השאלה מהיכן יבוא המימון. מהדפסת כסף שתביא לאינפלציה? מצמצום השירותים הניתנים לאזרחים? ההחלטה הכלכלית הייתה לממן בעזרת מיסים. התוכנית עצמה התקבלה בהבנה, אך התכנון להטיל מסים על מנת לממן זאת, הוא דוקא כן מעורר התנגדות ביפן.

ההצטיידות

הסרטון המצוג כאן מנתח את האילוצים שהביאו את יפן לפני מספר שנים להשיק את נושאת המטוסים הראשונה שלה מאז מלחמת העולם. היא כבר נמצאת במירוץ של הצטיידות מזה מספר שנים. ההצטיידות תגדל פי כמה ולפחות בחלק מהתחומים. תהיה בכך הזדמנות גדולה לחברות ישראליות. 

הזירה המרכזית בה יש צורך בהתעצמות צבאית היא הזירה הימית. יפן תזקק ליכולות מים כחולים, כלומר פעילות בלב האוקינוס, כולל נושאות מטוסים, ובכך אין נוכחות לחברות הישראליות. יחד עם זאת, היא תרצה להיעזר ביכולות שפיתחו ישראליים בשליטה אלקטרונית בשדה קרב, ירוט טילים הנורים מסין אליה, הטבעת ספינות והפלת מטוסים.

יפן נערכת ללוחמה יבשתית בטאיוון למקרה שסין תפלוש אליה ותזדקק לסיוע. לשם כך היא די מצוידת, יש לה טנקים ונשק לכוחות חי"ר מתוצרתה, אכן, אבל לצידם היא תשמח לקבל כלים מתקדמים ישראליים ללוחמה בשטח בנוי, שליטה בכוחות קרקעיים ותקשורת. כאמור התקציב מוקדש לכל אלה, גדול.

בכל אלה יהיה לחברות הישראליות צורך לדעת כיצד לפעול מול יפן, וזה אינו דבר של מה בכך. זאת מדינה הפועלת בדרך יחודית משלה, הנובעת מתרבות יחודית וקוד יחודי של פעילות עסקית. את כל אלה צריך ללמוד ולתרגל ולהבין לפני שעולים על המטוס. בעצם עוד לפני ששולחים את האימייל הראשוני או מרימים את הטלפון. אם יש צורך, צרו אתי קשר לשם כך. אני לשירותכם.