כיצד לעבוד עם תאילנדים?
תאילנד מוכרת לנו וזרה לנו, וכדי לעבוד בה ולפעול עם תאילנדים הכרחי להבין את המדינה, את דרך החשיבה ואת ההתנהלות. להתנהלות לא נכונה בתאילנד יש מחיר עסקי משמעותי, ומצד שני ללימוד הדרך התאית יש ערך עסקי גדול.
קראו את הפרטים, זה נשען על הידע והניסיון שלי כיועץ, מרצה ומעביר סדנאות לפעילות בתאילנד, לצד ידע מהשטח ממומחים בעלי ניסיון. יש גם המלצות עשה ואל תעשה.
זאת תרבות מורכבת ואסור להיתפס לסטריאוטיפים. מצד אחד האוכלוסיה של תאילנד נתפסת ככנועה, חביבה וצייתנית, ויש בכך מידה רבה של אמת. עם זאת אנו גם רואים בימים אלה הפגנות ענק כנגד השלטון הצבאי וזכויות היתר של המלך. מאחורי אלה ניצבת היסטוריה של מהומות, הפגנות ענק וסרבנות אזרחית. היכן האמת?
היא נתפסת כמדינה של ערכים בודהיסטיים, וזה נכון, אבל זה בזמן שמשגשגת בה תעשיית שירותי המין, ומדווחים מקרים של מכירה של ילדות לזנות. האם זה מתיישב עם הבודהיזם? כפי שנכתב, התמונה מורכבת.
להרשמה לקבלת הכתבות בנושאי עסקים, תרבויות וכלכלה בלי עלות גללו למטה ומלאו פרטים ב"הרשמה לניוזלטר"
זה שפועל מול תאילנד צריך להפנים שהדימוי הבודהיסטי המחייך והצייתן אמנם נאמן למציאות, אבל יש גם פנים נוספות, יש מורכבות. הכרחי להבין את המורכבות הזאת במיוחד כאשר עובדים מולם, עובדים איתם, עושים איתם עסקים או מנהלים אותם.
ערן סטרוד, קונסול הכבוד של תאילנד בישראל, ממליץ בפני מי שרוצה להיכנס לפעילות בתאילנד לזכור כי במקום זה הזהירות היא שם המשחק. התרבות היא זהירה, זהירה מאוד. לפני כניסה לתאילנד חשוב לזכור כי כל גוף מקומי יקח את הזמן ללמוד את האדם, החברה והמוצר שמולו בשבע עיניים לפני שיכניס הזמנה. זה נובע מהצורך לחוש אמון ולהיות שקט לגבי ההשלכות, חוסר הנכונות לקחת סיכון כלשהו. לארגון ולאדם בתאילנד הכרחי לוודא כי לא יאבד פנים מול הדרגים הבכירים, למעשה לא יאבד פנים בכלל.
הקליקו להכשרות וסדנאות לפעילות בתאילנד
הדבר נכון לגבי כל מגזר, כולל המגזר הפרטי, אבל דבר זה מוקפד עוד יותר, כמובן, מול גופים ציבוריים. עקב כך נוצר משך ארוך לכניסה לשוק ואין אפשרות לקיצורי דרך. לידיעתנו הישראלים, הידועים כחסרי סבלנות. כן, יש מקרים מאוד יוצאי דופן, כמו הצונאמי בשעתו שיצר צרכים מיידיים שהביאו לקיצור הזמן בעת ביצוע הזמנות. מדובר במקרה שהיה כאמור מאוד יוצא דופן. אל תבנו על זה.
ערן סטרוד, שהוא גם איש עסקים הפועל בתאילנד, מציין כי התאים לא אוהבים להיות הראשונים לעשות שימוש במה שתציעו להם, הם צריכים רפרנס. ככלל הם לא מחפשים סטרטאפים, שוב, מלבד מקרים מאוד חריגים. לפני רכישת המוצר או השירות הם ירצו לשמוע על הרקורד של החברה בישראל, ביפן, בשוק האירופאי, היכן שאפשר. המשמעות היא שלכניסה לתאילנד צריך אורך נשימה , צריך כיסים עמוקים, צריך מבט אסטרטגי. כמה זמן? שנים, לא חודשים.
כך גם בפעילות עם העובדים התאים. הם בנויים על פי מורשת שדה האורז שממנה צמחה החברה שלהם. כמו בשדה התאילנדי מצפה לקבל הנחיות ולבצע אותן. בניגוד לךישראלי הוא לא ישאף להוכיח את ערכו ולקחת החלטות היכן שלא התבקש. לא יקח סיכון כלשהו, לא יגדיל ראש.
התאי יבצע את התפקיד המוגדר. הוא ידרוש מעצמו להכפיף עצמו להיררכיה, לקוד קידה, אפילו לבטא כניעות. העובד שלכם בדרך כלל לא יאמר את דעתו האישית, לעתים אפילו אם הוא התבקש לעשות זאת. זה אומר שיש לנהל אותו במיקרו ניהול.
הם לפני הכל אנשי היררכיה. מכבדים את המבוגר, את הבעלים, את המנהל, את הבכיר. התאים מכבדים את כל אלה לפני כל שיקול רציונלי, עסקי ורווחי, וחשוב להתנהל מולם מתוך ההבנה הזאת.
אתם מכינים אותם לביצוע משימה? יש להדריך אותם לקראתה צעד אחר צעד. בניגוד לישראלי שרוצה להבין את התמונה הגדולה ולקחת החלטות במסגרתה, מול התאי אין טעם להקדיש לכך זמן. כשמנסים לעשות זאת הם בדרך כלל נוטים ללכת לאיבוד בתוך ההסברים והשלבים ומתקשים להבין לראות את התמונה השלמה מבעד לשלבים ולהסברים המרובים וזאת בזמן שהם מצפים להנחיות של עשה ואל תעשה.
מה כן חשוב? היחס חשוב יותר מההסברים והרקע. האמביציה ותחושת השייכות של העובד התאי נגזרים מהיחס שהוא יקבל. לתחושתו העבודה היא בית, היא משפחה, המנהל הוא אבא, המנהלת היא אמא. על מנת לתת לו את הסביבה שבה הוא יהיה יעיל חשוב להיות מולו אישי וחם, אבהי, לפרגן, להביע הערכה.
רונן מלכה, מנהל פרוייקטים גלובליים בחברת פריוריטי שניהל בעבר צוות מקומי בבנגקוק, יודע לספר על מורכבויות ניהוליות חדשות בניהול של צוות מקומי בצורה מעורבות וסיוע במקרים משפחתיים ואישיים של כל עובד. זאת משפחה, זה בית. הוא יודע גם לספר על עובד שנפגעמדבר כלשהו בעבודה. הוא הפסיק לבוא לעבודה, נעדר למשך מספר חודשים ואז לפתע חזר כאילו דבר לא קרה ושב לעבודתו. זה יכול לקרות, ואם העובד חשוב לכם כדאי להשלים עם התופעה.
בהכשרות שאני מעביר בחברות שיוצאות לפעילות בתאילנד עולה תמיד הדרך של לתאילנד שצריך להכיר. דרך לקיים מערכות יחסים, לעבוד ולנהל.
פעמים רבות העובדים באים ממחוז אחר בתאילנד, לעתים מחוז מרוחק, מחפשים הזדמנויות בעיר הגדולה. הם משאירים מאחור את הילדים אצל ההורים שלהם שישגיחו עליהם, ושולחים להורים את הכסף. הכרחי לקחת זאת בחשבון בעת ניהול החופשות, בניהול הזמן הפנוי, בהתמודדות עם בעיות שמתפרצות במרחק של מאות קילומטרים מהמשרד ויותר.
יש רגישויות בתאילנד. למשל הדמות של המלך, שנתפס כאב של האומה, גם בתקופה שבה מתקיים דיון ציבורי על זכויות היתר שלו. כך גם דמותו של הבודהא. בשעתו נתקלתי בחברה ישראלית ששיתוף הפעולה שלה עם חברה תאית הופסק משום שנציג החברה שבא לפגוש את הנציגים הישראלים מצא אותם נחים בלובי של המלון כשכפות רגליהם, בלי משים, מופנות כלפי פסל של בודהא הניצב מולם.
חשוב לתת כבוד, חשוב לדעת אל מה יש לתת כבוד, חשוב לדעת כיצד לתת את הכבוד.
אלה אנשים של חיוכים, של רגשות, של רגשנות. ישראלים המנהלים אותם מספרים על מציאות יומיומית שבה התאים חושפים רגשות, בוכים בעת פרידה, מתרגשים, רגישים לצרכי ולמצוקות הזולת, דואגים לזולת באופן משפחתי. באחד המקרים המנהל הישראלי לא מצא לארוחת הצהריים מנה על פי טעמו בתפריט ההזמנות. לכאורה עניין פרטי שלו, אך לא בתאילנד. בתוך דקות התגייסה כל המחלקה על מנת למצוא לכך פתרון. לא הייתה אפשרות שהוא לא יאכל ארוחת צהריים.
אכפתיות, משפחתיות ואנושיות, כבר אמרנו?
לתאילנד דרך שצריך להכיר לקיים מערכות יחסים, לעבוד ולנהל. הנה כמה כללי עשה ואל תעשה שיכולים לחסוך בעיות ולפתוח הזדמנויות:
לא פשוט לפעול במלזיה, אפילו מורכב למדי, במיוחד לישראלי. זאת מדינה מורכבת, חברה מורכבת, תרבות מורכבת, ועם זאת גם יש בה פוטנציאל עצום. לצד המורכבות,
בשבוע שעבר התקיימו בתאילנד בחירות לבתי המחוקקים. כצפוי המפלגות המתנגדות לשלטון הגנראלים זכו ברוב מוחץ. החוקה, שאותה כתבו הגנראלים, מעניקה להם שליטה בפרלמנט בכל מקרה, בלי
ניהול עובדים ברחבי הגלובוס הוא אתגר שתלוי בתנאים היחודיים בכל מדינה ומדינה. חיוני להבין את היחוד, מה מתוכו משפיע על מצב העובדים וכיצד צריך להיערך
כן, הצרכים של וייטנאם עולים, ואיתם גם יכולות המימון שלה. טכנולוגיות ישראליות נדרשות בוייטנאם לצרכים שונים: מיחשוב, חקלאות, רפואה, השקעות. זה מאפשר הזדמנות וכדאי לקרוא
כול כך נכון מנסיוני ביחס למלך ובודהיזם.
אך עוד תכונה חשובה של תאילנדים היא החשיבה מהיום למחר.
הם פחות חושבים כמונו ביחס הכלכלי קדימה.
"אוכל למחר " .
אני מתרשם שחשיבה קצרת טווח לא מאפיינת את התאים, לפחות לא בעולם העסקי ובדרגים הגבוהים, אלה שרלוונטיים לפעילות עסקית
ניתן למצוא זאת בשכבות הנמוכות סוציו אקונומית, אלה שפוגשים יותר בטיול תרמילאים
חג שמח, יש יום הולדת בשבת הקרובה,
הכתבה הזו היא בערך מה שהייתי עונה אם היו שואלים אותי מדוע אני כל כך אוהב את האנשים כאן (בתאילנד).