לאן מועדות פניה של תאילנד?

בשבוע שעבר התקיימו בתאילנד בחירות לבתי המחוקקים. כצפוי המפלגות המתנגדות לשלטון הגנראלים זכו ברוב מוחץ. החוקה, שאותה כתבו הגנראלים, מעניקה להם שליטה בפרלמנט בכל מקרה, בלי קשר לתוצאות. עם זאת יש לתוצאות הבחירות הללו משמעות הצהרתית, העם שוב הצהיר בהצבעתו כי הוא מתנגד להמשך השלטון הצבאי והוא רוצה לחזור לשלטון העם, שלטון דמוקרטי.

תשע שנים לאחר ההפיכה שהעלתה את הגנראלים לשלטון תאילנד שוב על צומת דרכים. למי שמעוניין לפעול בתאילנד חשוב לקרוא ולהכיר את המפה התאית.

תאילנד 2023

תאילנד נמצאת היום בין לבין מבחינות רבות כל כך. כפי שראינו היא נמצאת בין שלטון צבאי לדמוקרטיה, בין הצבא השולט מאז ההפיכה לפני מספר שנים לבין העם הדורש דמוקרטיה. כך גם מבחינה חברתית. מאחורי הצבא ניצבים הכוחות השמרניים, האליטה החברתית המקורבת לחצר המלך. יש לה השפעה ויש לה כסף. היא משפיעה על פעולותיו של המלך ועל פעולות הצבא, אך רוב העם ניצב מולה, לא שותף לדרכה.

נכון להיום זאת מונרכיה תחת שלטון מלכותי המפקיעה חלקים רבים מהשלטון מידי העם גם כאשר אין הפיכה צבאית. האם תאילנד עומדת לשנות את הכיוון? האם המונרכיה פונה לקונסטיטוציה? לכאורה רצונו של העם, החל מהרגע שבא לידי ביטוי, אמור לשנות את המצב, אבל כנראה שזה לא יהיה כל כך פשוט. האליטות לא ימהרו לאפשר זאת, כפי שלא איפשרו בעבר.

הקליקו לכלים לפעילות יעילה מול תאילנד

גם הכלכלה בין לבין. כלכלת תאילנד, ששיגשגה בשנות ה-60 עקב ההזדקקות של ארה"ב לשירותיה במלחמת וייטנאם, דורכת מאז במקום. כן, היא הפכה ליעד תיירותי מוביל בעולם, היא הקימה תעשיה, היא קלטה פסי יצור של מכוניות יפניות. כל אלה התרחשו אבל לא היתרגמו אצלה לשגשוג מרשים כמו בסינגפור, קוריאה, הונג קונג ויפן.

דברים קרו שם, נכנסה לתוקף לגליזציה של הקנביס בתאילנד, בשנת 2020 פרצו מהומות בתאילנד עקב השלטון הצבאי, אשר בהם היו בין השאר מי שקראו לביטול מוסד המלוכה. היה גם אירוע יוצא דופן עם כניסתה של הנסיכה, אחותו של המלך, לפוליטיקה, כניסה שנוטרלה חיש מהר.

כרגע ממלכת סיאם, כפי שהיא נקראה בעבר, נמצאת בלימבו, הן מבחינת השלטון והן מבחינת הכלכלה.

המלך

למלך תאילנד, רמה ה-10, תפקיד מרכזי. הוא מונארך, הוא אמנם נטול סמכויות ביצועיות אך הכל נשמעים למוצא פיו. כתבתי על כך בשעתו בשנת 2016 בכתבה ב-YNET בסוף תקופת המלך הקודם. מאז פרסום הכתבה הלך לעולמו המלך ההוא, רמה ה-9, בנו הפליבוי והבלתי פופולארי עלה במקומו ומלבד זאת דבר לא השתנה. החוק אוסר לבזות אותו בכל דרך ישירה או עקיפה, וחשוב להוסיף כי יש בידיו הון עצום. הוא אחד האנשים העשירים בעולם עם צי של מכוניות פאר, מטוסים פרטיים ואחזקות כלכליות שמהוות אחוז משמעותי מכלכלת המדינה. 

העובדים שבתמונה כאן למעלה מצמידים את כפות ידיהם ומביטים בהופעתו של המלך בטלויזיה. ראו את הדבקות בה הם מביטים בו. שערו בנפשכם כיצד הם חשים כאשר הם רואים אותו עובר במכונית הפאר שלו ברחובות מולם, בקרבתם. המעמד שלו נובע מההיסטוריה של המדינה, שבה פעמים רבות המלך היה הדבק המאחד את המדינה ששמר על יצבותה. זה נובע מהתרבות השוררת בה של ציות, משמעת והיררכיה.

צפו בראיון

כאן תוכלו לצפות בראיון שנתתי בשעתו על מעמדו של המלך בתאילנד. זה מעמד הגובל באלוהות והוא אחד הגורמים הניצבים בפני כל שינוי במדינה זאת. הראיון אתי נערך ברשת i24-news בשנת 2016. דברים רבים קרו מאז. הלך לעולמו המלך הקודם, עלה בנו, הופיעה ונעלמה הקורונה, השלטון הצבאי שרד, ונכון לרגע זה עדיין אין סימנים לשינוי כלשהו שמביא איתו המלך הבן.

הצבא

זאת לא הפעם הראשונה שצבא תאילנד תופס את השלטון. זה קרה כבר 12 פעמים ב-80 השנים האחרונות. בדרך כלל זה מתרחש כאשר מהומות בין קבוצות שונות קורעות את החברה, את הרחוב ואת הכלכלה. הפעם החונטה נשארה זמן רב מאוד, יוצא דופן, כבר 9 שנים. כל זה קורה כאשר שינויים מתרחשים מתחת לפני השטח ודור חדש עולה, דור שמאס באליטות, בבעלי זכויות יתר ובבזבוז העצום שסובב את חצר הארמון.

האם הגנראלים נותרו בשלטון בגלל הקושי לוותר על העונג לשלוט ולצבור כסף? האם אנשי השכבות העליונות מעודדים אותם לכך כי הם חוששים מהצעדים שינקוט העם כאשר הוא יגיע לשלטון דמוקרטי של ממש?

תחת השלטון שלהם יש בינתיים יותר סדר מאשר היה תחת השלטון הדמוקרטי שקדם לכך. הכלכלה אמנם לא ממריאה, אבל זה לא דבר חדש, וכנראה שלא באשמתם. גם המצב ברחובות, מלבד ההפגנות של 2020, יחסית יציב בלי דיכוי אלים של האוכלוסיה. בעת הצורך הצבא שולח את אנשיו, מפזר הפגנות בכוח, אבל זה לא גולש למופע של אימים כמו באירן. גם העם מתון בהתנהלותו ולא מכריז על מחאה אלימה נרחבת, אולי בגלל התרבות של העם התאי של ציות, משמעת והיררכיה.

העתיד

בכל רגע נתון יתכן ותינתן ההוראה לעבור חזרה לדמוקרטיה, ומה יקרה אז? ומה אם במקום זאת תימשך הדיקטטורה? משנה לשנה, ממערכת בחירות למערכת בחירות, מתעצמת הדרישה לשלטון עם מלא. לטווח הרחוק נהיה ברור יותר ויותר שפניה של תאילנד לעבר דמוקרטיה, חוקתיות וליברליזם. זה מה שרוב הולך וגדל של העם רוצה. ניתן לעצור את התהליך לכיוון זה בעזרת כוח צבאי, אך רק לזמן מוגבל. היה כבר מי שאמר כי על כידונים ניתן לעשות הכל מלבד לשבת.

התהליכים שמתחת לפני השטח יעצבו בסופו של יום את תאילנד כפי שעיצבו מדינות רבות בעולם. כאשר זה יקרה יתכן ויבוטל מוסד המלוכה. גם אם המלך ישאר אמנם על כנו, זה יהיה כאחד האדם, בלי איסור למתוח עליו ביקורת ובלי לאפשר לו להחזיק נתח ענק מהכלכלה התאית. ביום בו זה יקרה העם יבחר את נציגיו בלי יצוג בלתי נבחר של ראשי הצבא. בסופו של תהליך יוכפף הצבא לנבחרי הציבור, במקום המצב ההפוך, והפיכות צבאיות יוצאו מחוץ לחוק.

סביר להניח כי כל אלו יהפכו את תאילנד למדינה שטוב יותר לחיות בה וסביר כי חופש המחשבה, הפעולה והיצוג יעודדו את הכלכלה. זה כבר קרה במדינות מזרח אירופה, זה קרה בקוריאה, זה יקרה גם בתאילנד, אבל לא ניתן בינתיין לדעת מתי.