[המאמר "סין בקשיים בימים אלו, מה תהינה החלופות ליבוא תוצרת סין" התפרסם השבוע במוסף "הארץ" לסחר חוץ.]
לא קל בימים אלו לנשיא סין, שי ג'ין פינג. הוא כבר כיהן שתי קדנציות במשך עשר שנים, עומד להיבחר באופן יוצא דופן לקדנציה שלישית, אבל הדברים לא עובדים כפי שהוא רצה. כן, המצב של סין אמנם טוב, היא ממשיכה להיות מעצמה וממשיכה לצמוח, אבל מכשולים רבים מופיעים בדרכה.
הפופולריות שלה בעולם יורדת, נוצרת עוינות כלפיה, שרשראות האספקה שלה נפגעות, הנמלים שלה פקוקים, העלויות שלה עולות וקניינים רבים בעולם, שבעבר ערכו את הרכישות שלהם בסין, בוחנים את החלופות לסחר עם סין ויצור בסין. סין עוברת שינוי והפעם נראה שהוא לא לטובה וצריך להיערך לכך.
מראש היה צפוי כי הסחר מסין יפגע בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית. זה נובע מהתפתחות הכלכלה שגרמה לעליית תשומות היצור. מדינה חזקה יותר כלכלית היא מדינה יקרה יותר. זה מעלה את עלויות שכר העבודה, את השכירות, ההובלה וכל מרכיב אחר של יצור ושילוח מסין, אבל זה לא הכל.
סין, שהלכה וצמחה לאורך השנים הפכה להיות לא רק יקרה, אלא גם מעצמה רבת כוח. זה פתח לה את התיאבון. בשנים האחרונות היא מדכאת באלימות את האוכלוסיה האויגורית במחוז שינג'יאנג שבמערב המדינה, שוללת חירויות מתושבי הונג קונג, יוצרת חיכוכים בים מול טאיוון ומול יפן. מתעמתת במרומי ההימלאיה מול הודו, ויוצרת בעולם סנטימנט שלילי כנגדה.
הקליקו להרצאות וסדנאות לפעילות יעילה מול שוקי העולם
העוינות כנגד סין מתבטאת בקואליציות מדיניות צבאיות צבאיות כנגדה. היא מעודדת מדינות להטיל הגבלות על סחר עם סין, וגם גורמת לצרכנים רבים, במדינות המערב ובמזרח אסיה, להימנע מלקנות תוצרת סין. המותג Made in China פופולארי היום פחות ופחות וזה מעלה את הצורך בחלופות לסחר עם סין.
זה לא נעצר שם. גם אלה שלאחר כל זאת מעוניינים לרכוש תוצרת סין נתקלים בקשיים לעשות זאת. העיכובים בתחבורה הימית הבינלאומית שבעקבות מגיפת הקורונה מאיטים מאוד את הפעילות בנמלי סין. היום, עם הסגרים על עריה הראשיות של סין, בעקבות מדיניות "אפס קוביד" של הממשלה, העיכובים במשלוחים הולכים ומחריפים.
סין בקשיים בימים אלו, מה תהינה החלופות ליבוא תוצרת סין? יש מי שנצמד להרגל לרכוש תוצרת סינית. לעתים בגלל הציפיה כי הבעיות תיפתרנה, לעתים בגלל האמון במערכת הסינית למרות הקשיים, ולעתים בגלל ההרגל לפעול שם. לצד אלה נולכת וצמחת הקבוצה של המעדיפים לפעול מול מדינות אחרות, בין אם כחלופה לסין, ובין אם כהשלמה.
מה כדאי לייבא מסין? הרבה. למרות כל מה שנכתב כאן עדיין יש כדאיות רבה לייבא מסין מוצרי טכנולוגיה מתקדמים, הגל המתקדם של תוצרת סין שהממשלה מעודדת. בעיקר מוצרים בעלי נפח קטן המיוצרים במחוזות המזרחיים, הקרובים לנמלי הים. שלא לדבר כמובן על יבוא שירותים ותוכנה, שלא נתונים לקשיי שילוח.
הצורך בחלופות לסחר עם סין, לעומת זאת, רלוונטי לכל תחום ולכל מוצר אחר המגיעים מסין. כל אלה התלויים באופן מיוחד בעלויות יצור, בזמינות של משאיות, נמלים ואניות. כל אלה התלויים בהעדפה צרכנית של תוצרת סין.
קושי מיוחד קיים עם סחורות ומוצרים בעלי נפח גדול, דוגמת מחצבים, רהיטים ומכוניות. אלה זקוקים לשטח העמסה נרחב ורגישים יותר לצוארי בקבוק של תובלה. קיישם קושי עם מוצרים וסחורות המגיעים ממחוזות המרוחקים מנמלי הים במעמקי המדינה ושנפגעים בצורה מוגברת מבעיות בהובלה במשאיות.
הקושי המרכזי, והוא כבר החל להתבטא עוד לפני המגיפה והסגרים, קיים במוצרי הצריכה הפשוטים. היצור שלהם דורש כמות גדולה של ידיים עובדות. כפי שצוין עלויות שכר העבודה עולות, יותר ידיים עובדות משמען יותר עלויות עבודה. זה גם מעלה את הוצאות שטחי היצור כי יותר אנשים דורשים יותר שטחי תעשיה וגם כאן יש עלויות שצמחו.
מה יכול לעשות זה שמייבא או שוקל לייבא מוצרים שהיבוא שלהם מסין נתקל בקשיים מוגברים? לאן כדאי לפנות? סין בקשיים בימים אלו, מה תהינה החלופות ליבוא תוצרת סין? כמה מדינות ואזורים בעולם כבר פועלים על מנת למצב את עצמם כחלופה ליצור בסין. לכל אחד מהם היתרונות והחסרונות שלו. את הכל צריך לקחת בחשבון על מנת להחליט עם לעזוב את סין ואם כן – לאן.
מדינות ASEAN הן בראש רשימת החלופות לסחר עם סין ויצור בסין, עקב הקירבה גיאוגרפית והן הראשונה העולה במחשבה. עשר מדינות הצומחות במהירות, מי יותר ומי פחות, ויוצרות מניפה רחבה של אפשרויות יצור.
מדינות התחתית: קמבודיה, לאוס ומיאנמר הזולות מאוד אך מפגרות מבחינת תשתיות וטכנולוגיה. הן מציעות עלויות יצור נמוכות מאוד בתחומי הסחורות, החקלאות והיצור הפשוט. כדאי לבדוק מה הן יכולות להציע אם אתם מחפשים מקור לטקסטיל, אורז, פירות, דגה וצעצועים פשוטים שיבאתם קודם לכן מסין.
מעליהן מדינות הביניים, מדינות שכבר החלו לצמוח ולעבור ליצור מורכב יותר. דוגמת הפיליפינים, מלזיה, תאילנד, וייטנאם ואינדונזיה. הן כבר קולטות בשנים האחרונות פסי יצור שעזבו את סין ומהוות חלופה לכל יצור למעט יצור טכנולוגי מתקדם. יצור מכוניות עובר לתאילנד, צגים ומכשעירי סלולאר לאינדונזיה, מעגלים מודפסים לוויטנאם ויש עוד. מבחינות רבות אלו מדינות "סין החדשה".
בראש הערימה ניצבות מדינות השגשוג, ברוניי שכלכלתה מבוססת על נפט והיא עוינת לישראל ולפיכך לא רלוונטית לענייננו, ולצידה סינגפור. מדינת אי מפותחת המהווה Hub לכל מדינות האזור ונותנת בסיס מצוין לניהול, פיננסים, יעוץ ושאר השירותים הנדרשים לפעילות בינלאומית. חלופה לפעילות מהונג קונג או שנגהאי.
היתרון של אזור זה, דרום מזרח אסיה, הוא שהמדינות הללו מאוגדות באזור סחר חופשי. משמעות הדבר היא שפעילות באחת מהן תאפשר הפעלה של היכולות שבמדינות האחרות. כך ניתן לשלב יכולות של מדינות שונות בדרגות פיתוח שונות ועלויות שונות. זה מצטבר לכלל מעגל של שלם של יבוא, של יצוא או יצור מקומי.
הגיוון של מדינות אלו, מהבחינות שצוינו, והקירבה שלהן אל סין מקלים על העברת הפעילות לשם. יש צורך לבחון לשם כך את המדינות אחת אחת בזכוכית מגדלת. למצוא את זאת שיותר מתאימה לצרכים ולברר את האפשרויות שהיא מציעה. מומלץ גם לעשות שיעורי בית מבחינת דרך ההתנהלות בכל מדינה ולהיערך לפעילות בסביבה התרבותית שלה.
מדינת הענק הזאת, בת יותר ממיליארד איש, הצפויה להפוך בעתיד הלא רחוק למעצמה כלכלית מרכזית, עוברת שינויים מהירים. הם פותחים בה אפשרויות סחר. זאת כלכלה יחודית שההתקדמות שלה דילגה על שלב היצור של מוצרי צריכה המוניים והגיעה ישירות מחקלאות ומחצבים אל שירותים. בעיקר שירותי IT.
היום היא כבר אחת מחמש הכלכלות הגדולות בעולם ובעשור האחרון הייתה הכלכלה הגדולה שצמחה במהירות הגדולה בעולם. זה יוצר שוק ענק ובעל יכולות תשלום צומחות, הזקוק לטווח רחב של שירותים ומוצרים למגזר הממשלתי, למגזר הפרטי ולצרכני הקצה. יש לה מקום מרכזי במסגרת החלופות לסחר עם סין ויצור בסין.
עולם שירותי המחשוב המפותח של הודו מכיל מרכיבים רבים שניתנים ליבוא. כבר עכשיו שולטות חברות הודיות בתחום המישקים האינטרנטיים של הבנקים מול לקוחותיהם בישראל. סיור במרכזי ההייטק ההודי בבנגלור ומקומות אחרים יכול להעלות אפשרויות נוספות. זאת חלופה לחברות הטכנולוגיה הסיניות דוגמת לנובו, חואוואיי ואחרות.
מאז עלייתו של ראש הממשלה הנוכחי, נרנדרה מודי, היא גם החלה בפרוייקט ארוך טווח של יצירת מרכזי תעשיה עצומים. אלה מקושרים לתקשורת דיגיטאלית ולרשת רכבות, נמלי ים ונמלי אויר. צמיחת התעשייה ממקמת אותה כחלופה טובה יותר לסין מאשר היא הייתה עד לפני מספר שנים. למעשה כבר עכשיו מתקיים מעבר של יצור מסין להודו, למשל של צגי סמארטפונים ומחשבים נישאים של פוקסקון ולצידם רבים אחרים.
הודו גם מקפידה לצרף להסכמי רכש שלה עם מדינות זרות סעיף אופסט. סעיף המחייב אותן לייצר חלק מהמוצרים בהודו, או לחילופין לרכוש מוצרים ממנה בסכום יחסי. רכש הגומלין הזה פותח אפשרויות ליבואנים להציע את שירותיהם לחברות הישראליות הגדולות המייצאות להודו.
האזור הענק הזה, המשתרע בין הריו גרנדה שבצפון מקסיקו ועד ארץ האש שבדרום ארגנטינה, מכיל למעלה מ-600 מיליוני תושבים. יש בו גיוון רב של מדינות בדרגת התפחות שונה, אזורי אקלים שונים, מחצבים וחקלאות הנבדלים ממדינה למדינה. עם זאת בניגוד למדינות דרום מזרח אסיה שתוארו לעיל אין בו מסגרת של שוק מאוחד כלשהו ולפיכך יש להתייחס לכל מדינה בנפרד.
כן קיימות מספר התאגדויות מסגרת, למשל הברית הפסיפית שבה המדינות המפותחות יחסית של צ'ילה, מקסיקו, פרו, קולומביה וקוסטה ריקה. לצידן מרקוסור, האיחוד הדרומי שבו ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי ופרגוואי. אלה מסגרות רופפות יחסית ולא אזורי סחר חופשי מלאים.
חיפוש החלופות לסחר עם סין ויצור בסין באמריקה הלטינית צפוי להיות מורכב וצרך להיות מושכל. צריך לעבור במסרק צפוף על האפשרויות השונות ולבחור את המתאימה יותר: מקסיקו המפותחת יחסית החברה בברית כלכלית עם קנדה וארה"ב. קוסטה ריקה המהווה מרכז לחברות בינלאומיות. ברזיל בעלת השוק הפנימי של למעלה מ-200 מיליון איש ומערך תעשייתי נרחב. אורוגוואי וצ'ילה המתפתחות במהירות, וכך הלאה. לכל מדינה היתרונות שלה.
בתוך כך חיוני להכיר את מערכי היצור שבכל מדינה. כדאי לבדוק את הגישה שלה לנתיבי מים בינלאומיים, הקירבה שלה לארה"ב, רמת התפתחות ויכולת התשלום של הכלכלה. חשובים גובה עלויות היצור ונגישות התחבורה הפנימית במדינה. אזור זה לא צפוי להיות סין הבאה, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, אבל בהחלט יש בו הזדמנויות רבות, רובן מתחת לרדאר עבור החברה הישראלית. אוקינוס כחול.
ציינתי כאן שלושה אזורים שיש להם פוטנציאל להיות החלופות לסחר עם סין ויצור בסין כאשר זאת נתקלת בקשיים. הם כמובן לא היחידים, בתחומים המתקדמים עתירי הטכנולוגיה ניתן למצוא חלופות במערב אירופה וצפון אמריקה. הזדמנויות של מוצרים פחות טכנולוגיים ניתן למצוא במזרח אירופה.
סין בקשיים בימים אלו, מה תהינה החלופות ליבוא תוצרת סין. תמונת האפשרויות הזאת משתנה ותמשיך להשתנות. היא תושפע מהלחימה באוקראינה שמשנה את המפה העולמית בתחומים רבים. מתוצאות הסגר המתמשך של סין נגד הקורונה. מהופעת אפשרויות חדשות במדינות שונות.
ככלל אצבע, זה שפועל בתחום זה מומלץ לו לעקוב ולהתעדכן אחר מה שקורה במדינות העולם בכל התחומים הנוגעים לכך. חשוב לזהות מגמות שעולות או יורדות. מומלץ גם לפעול בדרך המותאמת לתרבות המקומית, ותרבות זאת שונה בכל מדינה ומדינה. אם אין לכם אנשים המנוסים בפעילות מולה יהיה צורך להכשיר את העובדים והמנהלים להכיר אותה וללמוד את הדרך לפעול מולה ולהביא בה תוצאות.
[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף צרו קשר]
בשעתו, כשכלכלת סין נחשבה כסמל של הצלחה וצמיחה, היה מי שכינה את וויטנאם בשם "סין החדשה", וזה לא היה במקרה. היא עלתה על הנתיב בו
הודו יכולה להפתיע את הישראלי הבא לפעול בה. היא נראית קול, היא נראית אפילו שלוך. האנשים מפגינים קירבה בלתי אמצעית, חום אנושי, מגע, המון מגע.
סין היא יעד הסחר השלישי בגדלו עבור ישראל, לאחר ארה"ב והאיחוד האירופאי. היא מדינה בעלת אוכלוסייה ענקית, מעצמה של יצור, של יצוא והמדינה בעלת רזרבוות
לא פשוט לפעול במלזיה, אפילו מורכב למדי, במיוחד לישראלי. זאת מדינה מורכבת, חברה מורכבת, תרבות מורכבת, ועם זאת גם יש בה פוטנציאל עצום. לצד המורכבות,