היא הדיחה לפני מספר שנים את הנשיאה המושחתת פארק בהפגנות נרחבות. עצרה את נסיון ההפיכה של הנשיא הנוכחי יון. היא מככבת בראש סולם המודעות האזרחית בעולם, אבל יש בה עוד הרבה יותר מכך.
קוריאה מהווה הזדמנות עסקית וגם אתגר. מדינה של קונגלומראטים ענקיים המייצאים לכל העולם, מקיה ועד יונדאי, מסמסונג ועד LG. חברות ענק הזקוקות לחדשנות כדי להתמודד עם המתחרים, וזאת במדינה שבה שוררת אהדה גדולה לישראל. זה הצד החיובי, אך מצד שני התרבות יחודית, לא פשוטה, שונה מאוד מהישראלית ומחייבת לימוד והתאמה כדי להצליח.
בואו נכיר את הפרטים, ונתחיל בהיכרות עם הרקע, שממנו הכל מתחיל.
בקוריאה אוכלוסיה בת 51 מיליון איש ההולכת ומזדקנת ומתכווצת. זה קורה כי רמת הילודה שלה היא הנמוכה ביותר בעולם כולו. שטחה גדול פי 5 מזה של ישראל, התמ"ג שלה הוא בן 1.64 טריליון דולאר לשנה, והוא ה-13 בגדלו בעולם.לצידו התמ"ג לאדם בקוריאה הוא של כ-32,000 דולאר לשנה. לא רע בשביל מדינה שבשנות ה-50 הייתה הרוסה לחלוטין מהמלחמה שעברה עליה.
קוריאה עלתה ב-70 השנים האחרונות על מסלול הצמיחה, והיום המעצמה הכלכלית קוריאה מובילה ביצור רכב, אלקטרוניקה, ספינות, סמרטפונים, וצומחת בתחומי הנשק והתעופה. הכלכלה שלה מרוכזת בידי קונצרנים בשליטה משפחתית, צ'יבול Chaebol (재벌) ובהם השמות הגדולים הידועים של התעשיה הקוריאנית.
הגאו פוליטיקה שבה היא מתקיימת היא אתגר של ממש להנהגה שלה, עם שלל הכוחות הצבאיים שמסביב: צפון קוריאה העוינת שמצפון לה (סרטון וידאו בסיום), לצד שטחי מחלוקת בינה לבין יפן ובינה לבין סין. כן, היא מודעת לכך שזה האזור הכי סביר לפרוץ מלחמת עולם נוספת בעתיד. להנהגה זה אתגר, ליצואן הישראלי זו יכולה להוות הזדמנות. עוד נגיע לזה.
כל מה שתואר כאן מתרחש תחת הצל של השכנה יפן, המעצמה הכלכלית ממזרח שפעם שלטה בקוריאה, היא מהווה את היריב הכלכלי, הנמסיס, האויב ההיסטורי שיש עדיין כלפיו טינה רבה, אבל שיש גם הרבה ללמוד ממנו. בנקודות רבות קוריאה לומדת את דרכה הכלכלית מיפן שמקדימה אותה בכמה עשרות שנים בכל שלב. כן, היא גם החלה לפניה את הצטמצמות האוכלוסיה.
מצד מערב מוטל הצל של סין. הכוח הכלכלי השני בגדלו בעולם, המדינה המתנהלת באגרסיביות רבה, גם מול קוריאה. מדינה בעלת כוח קניה, יצוא והשקעות עצומים ומשתמשת בהם כדי להטיל סנקציות על קוריאה בכל פעם שזאת לא פועלת באופן שבו בייג'ינג מעוניינת.
חשבתם שרק אצלנו מסובך?
הכלכלה של קוריאה מוטת יצוא, תלויה בסחר הבינלאומי, ולפיכך מוצאת את עצמה בתחרות עולמית מתמדת. יש בכך אתגר מתמשך לנוכח הטכנולוגיה היפנית, הכוח הכלכלי הסיני ושאר התעשיות הגדולות בעולם. זה דורש חדשנות מתמדת בטכנולוגיות של יצור ואספקה. מעל אלה חיוני כמובן להתעדכן כל הזמן בטכנולוגיות חדשות ומוצרים חדשים שניתן לשווק ולעקוף את המתרים. באילו תחומים? בכל תחומי היצור הקוריאניים שתוארו לעיל.
יש לכם משהו כזה להציע להם?
אמרנו הזדקנות, נכון? משמעות הדבר היא אתגרים בתחומי הבריאות והסיעוד. קוריאה נזקקת לפתרונות טכנולוגיים לאוכלוסיה המזדקנת ההולכת וגדלה, בזמן שהילודה מצטמצמת ולפיכך סובלת מחוסר בידיים עובדות שיטפלו בקשישים. יש לה כסף והיא תשמח לקבל הצעות לרובוטיקה, לאוטומציה, למוצרים רפואיים ותרופות שיקלו על מצבם של הזקוקים לטיפול, תוך חיסכון בידיים עובדות.
גם אמרנו גיאו פוליטיקה. קוריאה כבר מהווה לקוחה משמעותית של תעשיות הנשק הישראליות, אבל תמיד יש מקום לעוד, פשוט משום האתגרים מתעצמים ובגלל שעולם הנשק מתעדכן ומשתכלל. לנוכח האתגרים מסין, צפון קוריאה ואולי גם רוסיה, קוריאה חייבת להישאר כל הזמן מעודכנת. היא עושה זאת, היא מייבאת, היא גם מפתחת תעשיית נשק מתקדמת משלה. הצרכים שלה, שמעבר לכך, הם בזירה המורכבת של מים כחולים, אויר, ירוט טילים וכטבמים ומתן מענה לארטילריה.
יש בכל אלה הזדמנויות לישראל בקוריאה, וכפי שניתן לראות הן רק תלכנה ותגדלנה. ברקע מתקיים הסכם סחר חופשי בין ישראל לקוריאה שמקל על היצרן הישראלי בנהלים ומכסים. שווה להכיר את הפרטים הנוגעים לתחום שלכם במסגרת ההסכם ולנצל אותם.
כתבתי בתחילה שלצד ההזדמנות יש גם אתגר גדול, האתגר התרבותי, אז הנה אנו מגיעים אליו.
בין דרך ההתנהלות העסקית של ישראל לזו של קוריאה יש פער גדול, ולעתים הן נראות הופכיות זו לזו. במקום בו אנו מפגינים בטחון עצמי הקוריאני חששן, נזהר מאיבוד פנים ומכישלון. אנחנו בלתי פורמליים, מרושלים ומעגלים פינות, הם מוקפדים, מתוכננים ובשליטה עצמית. נצמדים לכללים שבספר, הולכים על בטוח, ומצפים מהאדם והחברה שמולם שיתאימו עצמם לכך. הדרך הקוריאנית המוקפדת נותנת לקוריאני תחושת בטחון, זה מגן עליו מכישלון ומביקורת. לא מומלץ להתעלם מזה.
זה נובע מהנטייה הקוריאנית להימנעות מחוסר וודאות. הקוראני חש לא בנוח בחוסר וודאות וכדי להשקיט את עצמו הוא מקפיד, שוב כפי שתואר, על היצמדות לכללים, חשיבה לטווח ארוך, יציבות והימנעות מלקיחת סיכונים. הדברים מחייבים התנהגות מוקפדת שהופכת עם השנים לטקס. טקס החלפת כרטיסי ביקור, טקס כיצד לעשות דברים רבים אחרים.
במה שתואר יש חשיבות גדולה להיררכיה. כבוד וציות לבכיר, לחברה הגדולה, לרשויות המדינה, למבוגר, למלומד. חיוני לכבד זאת, אפשר גם להסתייע בכך. להיעזר במקום שלך בהיררכיה כדי לקבל הערכה וסיוע. בקוריאה חשיבות רבה לקבוצה ולשייכות, והיא באה במידה רבה על פני מקומו של היחיד. נכון, שינוי הולך ונוצר בכך בהדרגה בקרב הדור הצעיר. הוא נוטה להיות יותר אינדיבידואליסט מהוריו, אך הוא עדיין רחוק בנקודה זאת מהמקובל במערב.
הקוריאנים מעריכים בדרך כלל את ישראל. את הקצב בה היא עושה דברים, החשיבה היצירתית שלה מחוץ לקופסה. קוריאה הזהירה מתקשה לעשות זאת בעצמה. היא זקוקה לזה במסגרת מאבק ההישרדות בשוק הסחר העולמי. יש ניסיון לחקות זאת לא פעם, לפעול בדרך שמכונה בקוריאה בביטוי "פאלי פאלי", כלומר צ'יק צ'ק. נכון, אבל זה מתקיים לצד שמירת פנים וחשש, וכפי שראינו היצמדות להיררכיה וכללים, ואלה חזקים יותר מהפאלי פאלי. צריך ישראלים שיצאו מהקופסה.
אתם פועלים בקוריאה? לנוכח מה שתואר יש סבירות גבוהה שתידרשו לעבוד מול קונצרנים גדולים: SK, יונדאי, LG, סמסונג ואחרים. אלה גופים גדולים ורבי עוצמה, הם נתפסים כבכירים בתפיסת ההיררכיה הקוריאנית והם מצפים לקבל יחס של כבוד מלמטה כלפי מעלה. הם גם יודעים איזו הזדמנות זאת עבורכם לפעול עם היקף התקציבים וההזמנות שלהם והם משתמשים בכך. תפגינו רספקט.
בפעילות מולם תנו כבוד להיררכיה על כל רבדיה. זה מתבטא בכל פעולה, מקבלת המשלחת בשדה התעופה ועד הושבה סביב השולחן. אתם לוחצים יד לאדם בכיר? מומלץ ללחוץ עם יד תומכת אוחזת ביד הלוחצת. הגשת אלכוהול מומלץ לעשות בשתי ידיים, יד אחת אוחזת בבקבוק ויד תומכת בתחתית שלו, בעיקר כשזה מוגש לבכירים ומבוגרים. קבלת אלכוהול ממבוגר ובכיר – בשתי ידיים ומבט מופנה הצידה. אלה דוגמאות, יש עוד.
הקפידו על פעילות בהתאם לכללים ולחוקים ואל תנסו לכופף אותם. הפעילות שלכם צריכה להיות על בסיס קשרים ויצירת חיבור אישי לצד העסקי. כל אלה חשובים. היערכו לכך, חשבו בזמן הטיסה ולפניה כיצד לפעול בהתאם לכל אלה, איך לקדם קשרים עסקיים, איך ליצור נטוורקינג, איך לא לפגוע בתחושת הבטחון של הקוריאני שמולכם.
חוסר הבטחון, המאפיין את הקוריאני יותר מאשר אותנו, מחייב זהירות בשיח. חשוב לשמור על דיבור עקיף, לא לומר דברים שעלולים להיתפס כביקורתיים או נותני הוראות, בעיקר לא מול אנשים אחרים. להיות רגיש ועדין. כן, זה לא אינטואיטיבי לאיש העסקים הישראלי. כדוגמה, כאשר עולה הצורך, מומלץ לערוך בירור של קשיים בשיחה אישית על כוס קפה, לא מול אחרים, וגם אז להתנסח בעקיפין ובאופן לא בוטה.
צריך להעביר מצגות? זכרו את עניין הקבוצה והיחיד. בהצגה העצמית תנו משקל לחברה, לא לאדם. זכרו גם את מערכות ההגנה של הקוריאני מפני חוסר בטחון. עליהן להיות ממוקדות בתכנון לטווח ארוך, בהשגת יציבות ובמניעת סיכונים. אבטחה מפני כישלון צריכה להיות מודגשת הרבה יותר מאשר ה-ROI.
הכל ברור? לכל מה שעדיין דורש העמקה ופרטים צרו אתי קשר, לקביעת הרצאות, סדנאות ויעוץ.
קנדה, המוכרת לנו בעיקר בהקשר של סירופ מייפל ולאונרד כהן, היא המדינה הנמצאת פחות בתודעה בצפון אמריקה. מדינה צפונית, קרה, מתונה, בעלת כלכלה מתקדמת הסובלת
סינגפור היא יעד עסקי יחודי מבחינות רבות. היא אי שהוא עיר ושהוא מדינה גם יחד. כן, כל האי הוא עיר וכל האי הנקרא סינגפור הוא
בשעתו, כשכלכלת סין נחשבה כסמל של הצלחה וצמיחה, היה מי שכינה את וויטנאם בשם "סין החדשה", וזה לא היה במקרה. היא עלתה על הנתיב בו
הודו יכולה להפתיע את הישראלי הבא לפעול בה. היא נראית קול, היא נראית אפילו שלוך. האנשים מפגינים קירבה בלתי אמצעית, חום אנושי, מגע, המון מגע.
