עתיד הדמוקרטיה במדינות אמריקה הלטינית

בזמן בו נכתב הפוסט הזה שוקדים  אנשי ועדת הבחירות של ניקרגואה על ספירת מעטפות ההצבעה בעקבות הבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-7 לנובמבר. סביר להניח כי מרביתם לא משקיעים בכך מרץ ושקדנות רבה כי לכולם ברור שהנשיא המכהן, דניאל אורטגה, יזכה בבחירות גם הפעם. הוא יתמנה לנשיא המדינה לתקופה נוספת.

כמובן שזה יקרה, הוא דאג להכניס לכלא את כל מתנגדיו המשמעותיים, מלבד אלה שהקדימו וברחו אל מחוץ לגבולות המדינה. הוא מנע כנסים של מתנגדים לו ודאג שכלי התקשורת ישדרו רק חדשות ותעמולה המצדדים בו. זאת מערכת בחירות מושחתת, בלתי דמוקרטית ומתוזמרת שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הגדיר כ"זיוף" ו"מופע פנטומימה". ה-BBC הגדיר כ"בדיחה", טוב, בדיחה לא מצחיקה לאלה הנתונים כרגע מאחורי סורגים.

זה כך רק בניקרגואה?

דמוקרטיה אמריקה הלטינית

אילו היה מדובר בתופעה המתייחסת רק לניקרגואה – ניחא. זאת מדינה זניחה, קטנה, עניה שלא הצליחה מעולם לבסס את הדמוקרטיה שלה. הכלכלה שלה היא כמעט חסרת משמעות בשוק העולמי. הקושי הוא בכך שמדובר בחלק מתופעה רחבה, אולי רחבה מדי. חוסר היציבות של הדמוקרטיה במדינות אמריקה הלטינית הוא בעיה רחבה.

בבפרואר 2020 באל סלבדור שלח הנשיא נאייב בוקלה את הצבא לתקוף את בניין הפרלמנט על מנת לכפות עליו את רצונו. בצ'ילה מתקיים תהליך נגד הנשיא המכהן סבסטיאן פיניירה בעוון שחיתות, כאשר הוא ותומכיו מציגים זאת כשקרים מפוברקים. בברזיל פועל הנשיא בולסונרו באופן מתמיד ללפגוע באמינות של כל מי שחולק על דרכו, גם כאשר הוא פגע ביערות האמזונס. גם כאשר הוא ביטל את הצורך להתמודד עם מגיפת הקורונה. בשלב מסויים הוא אף שלח את הצבא לצעוד ברחובות הבירה בזמן הצבעה בפרלמנט למען שינויים שהוא רצה לקדם. בארגנטינה הנשיא המכהן, אלברטו פרננדס, פועל בשמה של הנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר שמוגנת בידי חסינות פרלמנטרית. נגדה תלויות האשות כבדות בעוון שחיתות, שיתוף פעולה עם אירן ורצח של פרקליט חוקר.


הקליקו לקבלת כלים לפעילות יעילה מול מדינות אמריקה הלטינית


מצב שלטון החוק והדמוקרטיה מתנדנד בכמה מהמדינות המרכזיות של אמריקה הלטינית. באחרות הוא לא מתנדנד כלל אלא לא קיים. למשל קובה הקומוניסטית, ונצואלה המתמוטטת, וכמובן ניקרגואה שהוזכרה לעיל.

כל אלה הם חלק מתמונה כללית של חוסר יציבות של הדמוקרטיה במדינות אמריקה הלטינית. תמונה שיש לה שורשים עמוקים בדעת הקהל. ארגון המחקר Latinobarometro פרסם לאחרונה סקר שנערך בקרב כ-20,000 איש ברחבי אמריקה הלטינית שממנו עולה כי פחות ממחצית הנשאלים תומכים בדמוקרטיה. בקרב השאר המספר המדאיג של למעלה מ-10% תומכים בגלוי במשטר דיקטטוריאלי.

זה מדאיג?

כן, אלה נתונים המזכירים את איטליה ואת גרמניה לפני עלייתם לשלטון של היטלר ומוסוליני, וההמשך במדינות אלו הרי ידוע.

מדאיגה עוד יותר העובדה כי התמיכה החזקה ביותר בסיום הדמוקרטיה מגיעה מבני הדור הצעיר, בני 16 עד 25. מהם כמעט מחצית תומכת בשלטון אוטוריטרי. בארצות מרכז אמריקה, ובראשן המשולש של המדינות העניות הונדורס, גואטמלה ואל סלבדור, כמעט מחצית מכלל הנשאלים לגילאיהם השונים תמכו בפתרון לא דמוקרטי לבעיות המדינה.

מרבית מדינות אמריקה הלטינית השתחררו משליטת ספרד ופורטוגל לפני כ-200 שנה. הן הקימו מוסדות שלטון לא יציבים וכוננו משטרים שהתנדנדו בין דמוקרטיה לדיקטטורה צבאית. לקראת סוף המאה ה-20 חלה תפנית ומרבית המדינות פנו אל דמוקרטיה מתמשכת. בתחילה היו אלה מפלגות השמאל ששלטו במרביתן, אולי כריאקציה לקו הימני של הלשטון הצבאי שהוסר. עם הזמן חלה תפנית ובמערכת בחירות אחת אחרי השניה עלו מפלגות הימין לשלטון. אולי כתגובה להבטחות שלא מומשו ולשחיתות של מפלגות השמאל.  היום אנו רואים, כך זה נראה, את הגל הרביעי, אכזבה מתגברת מהדמוקרטיה בכללותה.

לאן זה יוביל?

וגם היכן תתקיים ההפיכה הבאה? הרי, כפי שראינו, חוסר היציבות של הדמוקרטיה במדינות אמריקה הלטינית מתרחב. אירועים כאלה מקבלים רוח גבית ממשברים כלכליים, למשל הצניחה במחירי הסחורות לפני מספר שנים, למשל מגיפת הקורונה. מה יהיה המשבר הבא? כיצד הוא ישפיע?

דמוקרטיה ושלטון החוק הם שני נדבכים חשובים ביציבותה ואמינותה של כלכלה של מדינה. ההתנדנדות של שני אלה בחלק שזה של העולם צריכה להילקח בחשבון בידי מנהלי הפיתוח העסקי של חברות ישראליות הפועלות בעולם.  החיבור של הצרכים והפוטנציאל של מדינות אלו עם היכולות הטכנולוגיות של ישראל הוא מבטיח מאוד מבחינה עסקית. לעתים משטר בלתי דמוקרטי יכול להיות אטרקטיבי מאוד לחברות טכנולוגיה בגלל הצרכים שלו בתחום בטחון המולדת והחיפוש אחר חלופות לנוכח סנקציות בינלאומיות. עם זאת לעתים קרובות הוא יוצר סביבה לא בטוחה ולא אמינה המתנגשת עם הנחיות ה-OECD.

יזם או מנהל פיתוח עסקי השוקל לפעול במקומות אלו צריך לבצע הערכת סיכונים כחלק מההיערכות שלו לפעילות. קל להיבהל מהסכנות ולברוח, כמו שקל להסתנוור מההזדמנויות ולהיסחף. מה שחשוב הוא לקחת את כל אלה יחד ולבצע בדיקה מעמיקה ומאוזנת. בדיקת נאותות של כמה ההשקעה צריכה לכלול, לצד תמריצי ממשלה, עלויות כח אדם, קירבה לקהלי יעד ועוד.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוני קובה בננות אופניים

קובה לאן?

במשך שנים הייתה קובה בבחינת אצבע בעין של ארה"ב ואולי בכלל של מדינות המערב. שם, מדרום לפלורידה, במרחק של 145 ק"מ, היא קיימה משטר קומוניסטי

האיטי עוני בתים

הסיפור הבלתי נתפס של האיטי

לא, הפוסט הזה לא ממליץ לעשות עסקים בהאיטי, אין לה כלכלה של ממש, וגם לא ממליץ לנסוע לשם לתיירות, שומר נפשו ירחק. הפוסט הזה מספר

מיאנמר תמיכה באאונג סן סו צ'י

קריסת החונטה במיאנמר

החונטה הצבאית השולטת במיאנמר חשה לאחרונה פחות ופחות בטוחה בכוחה וביציבות השלטון שלה. התקוממות נגדה פורצת במחוזות שונים במדינה, ובחלקם היא אף הובסה ואיבדה שליטה.

חויאר מיליי הנשיא הנבחר של ארגנטינה

מה ניתן לצפות מהנשיא החדש של ארגנטינה?

קוראים לו חויאר מיליי (Javier Milei) והוא נבחר השבוע לנשיאות ארגנטינה. הוא מוגדר על ידי רבים כליברטריאני ומגדיר עצמו כאנרכו קפיטליסט. התומכים שלו מבטיחים כי