הן שוכנות בין אוקראינה לבלקן. פעם שלושתן היו מדינה אחת והיום הן מצויות בתוך מערכת מסובכת להפליא שקשה לראות לאן תתגלגל. מולדובה, שנקראה פעם בשם
ישראל היא המדינה הכי מערבית במזרח התיכון, בת הברית הוותיקה של ארה"ב. הדמוקרטיה הממשית היחידה. המדינה היחידה שכלכלתה מתבססת על טכנולוגיה. המובילה בחקלאות מדברית ובטיפול
לפעול מול סרביה משמעו לפעול בתוך מורכבות גדולה. ככלל בבלקן הכל רגיש, ותוכלו לקרוא על כך בכתבה על הבלקן, אבל בסרביה – באופן מיוחד. הכל
המשבר של 2008 לימד אותנו, ולא בפעם הראשונה, כיצד נפילה של כלכלה אחת עלולה להפיל איתה כלכלות נוספות. אז זאת הייתה יוון, והקטסטרופה נמנעה כי
התמונה הראשית כאן צולמה בניקוסיה, בירת קפריסין. זה רחוב צר בין בניינים. רחוב שנקטע בעת הפלישה הטורקית בשנות ה-70. מצד אחד – החלק היווני, מצד
ב-17 בספטמבר חתמו סעודיה ופקיסטן על ברית בעלת משמעויות צבאיות שיכולה להיות ההתחלה של שינוי צבאי של המזרח התיכון. ברקע ניצבים חוסרים לצד יתרונות של
שנה עברית חדשה מתחילה. עד סופה עוד תהינה הפתעות שלא ניתן לחזות מראש, ברבורים שחורים. לצידם עם זאת צפויים להתקיים תהליכים שכבר החלו ושישפיעו עלינו
אומות עלו וירדו לאורך ההיסטוריה. ראינו את התהילה של יוון, רומא, האימפריה הספרדית, הבריטית. היכן כל אחת מהן היום? בימינו ארה"ב נתפסת ככוח המוביל, אבל
עולם הכלכלה והעסקים נע מזה עשרות שנים בגלים, מצמיחה גלובלית להאטה עולמית ואז צמיחה שוב. כל גל כזה גם מביא איתו שינויים במפת העסקים והכלכלה
הבלקן, או Balkans ברבים, הוא מרחב של מדינות, תרבויות, היסטוריה וסכסוכים. הוא מחולק ומפוצל פיזית על ידי עמקים ורכסים, מפרצים ואיים. הוא מחולק אנושית לשפות
