דונלד טראמפ השלים שנה בקדנציה השניה שלו בנשיאות. ההבטחה שלו לבוחרים הייתה בעיקרה כלכלית: נטיל מכסים על יבוא ממדינות המייצאות לנו יותר מאשר הן מייבאות

לרומניה תרבות עשירה והיסטוריה מרתקת. גם יש לה דימויים לא מחמיאים ולא מוצדקים: מדרקולה ועד צ'אושסקו. בישראל היא מיוצגת בידי צאצאי רומניה עם הממליגה והאיקרה.

צ'כיה, כלומר הרפובליקה הצ'כית, מוכרת מאוד לישראלי מבחינה תיירותית, אבל הרבה פחות מהבחינה העסקית. מאחורי התיירות, המבנים מימי הביניים והאוכל הצ'כי יש כלכלה צומחת שבה

התמונה הראשית כאן צולמה בניקוסיה, בירת קפריסין. זה רחוב צר בין בניינים. רחוב שנקטע בעת הפלישה הטורקית בשנות ה-70. מצד אחד – החלק היווני, מצד

מצב הבטחון החדש של אירופה שונה ממה שהאירופאים הכירו עד כה. הנשיא האמריקאי מתנער מהמחויבות האמריקאית להגנת אירופה ששררה מאז מלחמת העולם. אירופה לפיכך מוצאת

הביטוי "הטלת מכסי מגן" (imposing tariffs) מככב בשיח על סחר בינלאומי מאז שנבחר טראמפ לכהונה השניה שלו. הרעיון הוא פשוט, לכאורה. ארה"ב סובלת מגרעון במאזן

דונלד טראמפ עורר ציפיות עם בחירתו הראשונה, חלקן חיוביות חלקן שליליות, חלקן התגשמו חלקן לא. עם סיום הקדנציה הראשונה ניתן היה להתחיל לסכם את מה

במרחב הזה שבין יוון לטורקיה, המרחב של איי הים האגאי, יש המוני איים – אלפים. יש המוני תיירים – מיליונים, יש האומרים שיש מהם יותר

קנדה, המוכרת לנו בעיקר בהקשר של סירופ מייפל ולאונרד כהן, היא המדינה הנמצאת פחות בתודעה בצפון אמריקה. מדינה צפונית, קרה, מתונה, בעלת כלכלה מתקדמת הסובלת

על האי הלא גדול של מלטה ואיי הלווין שלידו חיים כחצי מיליון איש. כן, זה הרבה בשביל שטח קטן כל כך. זה מקום די צפוף,