התוצאות בינתיים של מדיניות טראמפ

דונלד טראמפ נכנס לקדנציה השניה בינואר 2025 והוא השלים מתוכה עד כה כשנה. ההבטחה שלו לבוחרים הייתה בעיקרה כלכלית: נטיל מכסים על יבוא ממדינות המייצאות לנו יותר מאשר הן מייבאות מאיתנו. כך נגרום ליבוא מהן להתייקר ולהצטמצם, נכניס כסף לקופת המדינה ונכופף אותן לנקוט במדיניות שמשרתת את ארה"ב. בקיצור, Make America great again.

מאז עברה שנה. זה מספיק זמן על מנת לראות לאן זה הוביל בינתיים.

הצעדים

דונלד טראמפ התגלה כנשיא פעלתן ביותר. שורה ארוכה של מכסי מגן הוטלו על מדינות שונות, ממדינות המערב ועד סין, מוייטנאם ועד בריטניה. לצד המכסים על מדינות הוטלו גם מכסים על תחומים, מתרופות ועד ריהוט. בהמשך עודכנו מכסים, בוטלו מכסים: הדרך לא תמיד הייתה פשוטה וישירה. היו מדינות שאיתן הוא נכנס לאסקלציה שהעלתה את המכסים עד לגובה של מאות אחוזים. עם אחרים הוא הגיע להסכמות שהורידו אותם. היו גם מכסים שבוטלו בלי כל הסבר ורקע, 200 כאלה.

להזמנת הרצאה אודות דונלד טראמפ צרו אתי קשר

בתוך אלה נכנסו עימותים מתחומים אחרים שהשפיעו על הסנטימנט הכללי ביחס לארה"ב וביחס לטראמפ. הנשיא האמריקאי פרש מעשית מבחינת נאטו, מצהיר כי האינטרס האמריקאי לא עושה התאמות לצרכים של מדינות אחרות. הוא הביע כוונה להשתלט על גרינלנד ולספח אותה לארה"ב. להשתלט על קנדה. לשנות את שמו של מפרץ מקסיקו ל"מפרץ אמריקה". אחדים מהעימותים שימשו אותו כמנוף לחץ, חלק רק יצרו כותרות והתנגדות.

רבים התלהבו ממנו, רבים אחרים מתחו עליו ביקורת, אבל איש לא נותר אדיש. הצעדים של הנשיא משכו אליו תשומת לב תקשורתית רבה, כמו בכהונה הראשונה שלו. הנשיא יצר מהומה, חוסר וודאות, חששות לצד תקוות. הוא בהחלט טלטל את הסירה של כלכלת העולם.

והתוצאות? כלומר בינתיים

בינתיים נרשמו תוצאות טובות לשוק ההון ולמאקרו האמריקאי. מדד המניות ה-S&P-500 צמח במהלך שנת 2025 ב-17.9%, וזאת בזמן שבורסות במדינות אחרות דוקא ירדו. ה-Nasdaq‑100 עשה אפילו יותר: בורסת החברות הטכנולוגיות עלתה ב-21%. שאפו! מדדים של בורסות לא משקפים את מצב הכלכלה אלא את הסנטימנט של המשקיעים. את התחושה החיובית לגבי הכיוון שאליו הולכים העסקים והחברות. הסנטימנט בשוק ההון האמריקאי חיובי מאוד, כאשר את הרכבת הזאת מושכות בעיקר ההשקעות ב-AI, ההבטחה הגדולה.

בנתוני השטח המצב פחות משמח. הגרעון המסחרי של ארה"ב, התחום שטראמפ הבטיח לטפל בו, גדל לאורך 2025 בטריליון דולר, וזאת למרות ירידות לאורך השנה ביבוא עקב הטלת מכסים על סחורות מחו"ל. הצעדים שננקטו וההתנהלות של הנשיא יצרו התנגדות ואף כעס כלפי ארה"ב ברחבי העולם. עקב כך ירד מספר התיירים הנכנסים בכ-6% וההוצאות של התיירים בארה"ב ירדו בכ-12.5 מיליארד דולר. החוב של ארה"ב ממשיך לתפוח. לאורך השנה הוא תפח ב-2.33 טריליון דולר והגיע לשיא כל הזמנים של 38 טריליון.

נכון להיום, תחילת 2026, נראה שהצרכן האמריקאי משלם את המחיר על המדיניות. רמת המחירים בסיכום 2025, על פי דוח של דלויט, צפויה לעלות מ-2.8% ב-2024 ל-3.3%. הדוח מגלה כי המשכורות, לצד זה, לא נמצאות במגמת עליה, כלומר שיש שחיקה ביכולת הקניה של השכיר האמריקאי. כתוצאה מכך העליה ברמת ההוצאות של הצרכן האמריקאי צפויה לרדת ב-2026 ל-1.4% אחרי שהייתה צפויה לעלות השנה ב-2.1%. גם האבטלה נמצאת במגמת עליה, מ-4% ל-4.5%. הכל מצביע על פגיעה כלכלית ותעסוקתית בצרכנים אמריקאים.

נראה כי ההשקעות שטראמפ סחט מהמדינות המאויימות על ידי מדיניות המכסים שלו הזרימו כספים ואופטימיות לשוק ההון בעיקר לחברות הגדולות. לצד זאת ולמרות זאת נתוני המאקרו אינם טובים ומצבו הכלכלי של מעמד הביניים והמעמד הנמוך בארה"ב מידרדר. כן, העשירים התעשרו יותר, העניים התרוששו יותר.

אוקי, ומה התוצאות לטווח ארוך?

לטווח ארוך המגמה המרכזית היא של נפילת האמון בארה"ב מצד בנות ברית שלה. טראמפ הפעיל איומים וחיכוכים מול מדינות שעד כה היו השותפות הטבעיות שלה לדרך: יפן, קוריאה, מקסיקו, קנדה, האיחוד האירופאי, בריטניה. מדינות אלה, שגילו כי הן נשענות על משענת לא בטוחה, בונות בימים אלה יכולת פעולה עצמאית בלי הסתמכות ושיתוף פעולה עם ארה"ב. הולך ונוצר עולם כלכלי חדש שאינו מחוייב לאמריקה.

ה-EU הזמין את קנדה, יפן, קוריאה ואוסטרליה להצטרף למסגרת פיננסית לצרכי בטחון של כ-2 טריליון דולר לשנים הקרובות. מדובר ב-European Defense Union (EDU). הברית הזאת נכנסת לתחום שפעם נוהל בידי נאטו ובראשה ארה"ב. הברית תחתום על הסכמים, תאיץ פיתוח טכנולוגי  ותרכוש מוצרים מיצרנים במדינות הללו, מה שעד כה נעשה בעיקר מול היצרניות האמריקאיות.

קנדה ביטלה את הזמנת מטוסי F-35 מארה"ב ומזמינה במקומם מטוסי גריפן משוודיה. היא גם חתמה על הסכמים מסחריים עם סין שיחליפו את הסחר השוקע מול ארה"ב שתלוי ברמת המכסים המוטלת בידי טראמפ. האיחוד האירופאי משקיע מיליארדים רבים של אירו בפיתוח פתרונות צבאיים עתירי טכנולוגיה שעד כה סופקו בידי ארה"ב. דרך אגב, אלה חדשות טובות לחברות הבטחוניות הישראליות.

גם הדולר נפגע לטווח ארוך. הוא היה ההליך הפיננסי העיקרי בעולם. היום הודו רוכשת נפט מרוסיה ברופי. מדינות מרקוסור בדרום אמריקה מגבשות מסגרת למטבע לטיני שיאפשר להן לסחור ביניהן בלי תלות במנגנונים אמריקאים. גם מדינות הבריקס מגבשות מטבע משלהן שישמש אותן. יפן מצמצמת את האחזקות שלה בדולרים ועוברת במקומו לזהב. סין נוקטת בצעד דומה וכבר פדתה כ-750 מיליארד דולר באגרות חוב. הכוח של ארה"ב לשלוט בעסקאות בינלאומיות וביכולות המסחר של מדינות הולך ונפגע.

טראמפ ערער את האמון של מדינות עמיתות בעולם באמינות של ארה"ב והוא משאיר שווקים למתחרים. תהינה לכך משמעויות כלכליות לטווח ארוך. יקח זמן רב לשקם את האמון ואת הפעילות הכלכלית הנובעת ממנו. ארה"ב עומדת לאבד לקוחות ממשלתיים מרכזיים בתחום הצבאי בזמן בו אירופה מעלה את תקציבי הבטחון.

מה עם טראמפ?

כנראה שהמצביעים האמריקאים מתחילים להבין את התמונה. הפופולריות שלו דועכת וזאת חדשה קריטית. הניסיון המצטבר מראה כי נשיא ארה"ב לא פועל בלי אסטרטגיה ובלי תכנון. הוא נוקט בצעדים שהוא שולף מהשרוול ושמטרתם העיקרית היא לתפוס כותרות ולתת לו תחושת עוצמה. הנשיא מטיל מכסים ואז מגלה שאין לו סמכות לעשות זאת על פי חוק. הוא חוטף את מאדורו על מנת להשתלט על הנפט הונצואליאני ואז מגלה ששאין תשתית לזקק אותו בארה"ב. טראמפ מכריז על רצון לספח את גרינלנד על מנת להקים בה בסיסים צבאים, כאשר לארה"ב כבר יש בה בסיסים כאלה. הנשיא השקיע מאמץ רב בניסיון לזכות בפרס נובל לשלום, וכאשר לא זכה בו, הודיע שלפיכך הוא לא מחוייב לנושא השלום.

הוא פועל בעזרת עימותים. עד כה דרך ההתנהלות הזאת עבדה עבורו מול הבייס שלו, קהל הבוחרים הרפובליקאים, אבל נראה שזה הולך ומסתיים. רוב גדול של סנטורים וחברי קונגרס רפובליקאים, חברי המפלגה שלו, הצהירו על התנגדות למדיניות מול גרינלנד. בעצם גם 86% מאזרחי ארה"ב מתנגדים לסיפוח של גרינלנד. התמיכה בו בסקרי דעת הקהל הולכת ויורדת. בקרוב תיערכנה בחירות אמצע התקופה והסימנים המצטברים מראים כי הוא יפסיד אותן. משמעות הדבר היא שהוא יאלץ לפעול עם בתי נבחרים לעומתיים שיהיו נשלטים בידי הדמוקרטים ולא יאפשרו לו להעביר החלטות רבות ואף לעמוד מול הדחה שלו או של בכירים מטעמו. האדמה בוערת תחת רגליו.