כל מה שרצית לשאול על מכסי מגן ולא העזת לשאול

הביטוי "הטלת מכסי מגן" (imposing tariffs) מככב בשיח על סחר בינלאומי מאז שנבחר טראמפ לכהונה השניה שלו. הרעיון הוא פשוט, לכאורה. ארה"ב סובלת מגרעון במאזן הסחר שלה, מדינות בעולם מיצאות אליה יותר משהן מיבאות ממנה. התוצאה היא אובדן מטבע, הידלדלות הרזרוות, עליית החוב האמריקאי ופגיעה ביכולות הכלכליות של המדינה. הטלת מכסים על סחורות מיובאות תעניש את המדינות הללו, תצמצם את הגרעון ותשפר את מצבה הכלכלי של ארה"ב.

פשוט, נכון?

בואו נבדוק מה הם מכסי מגן, מה המשמעות הכלכלית של הטלה שלהם, ומה ניתן, על בסיס זה, לצפות שיקרה בהמשך של הצעדים של נשיא ארה"ב. לשם כך נסתייע בניסיון שכבר צברנו בקדנציה הראשונה של טראמפ שבה הוא הטיל מכסים כאלה, בעיקר על סין.

בקדנציה הקודמת

מלחמות הסחר בקדנציה הקודמת נותנות לנו חומר רקע שיאפשר לבחון את תוצאות השימוש בכלי הזה. הטענה של הנשיא האמריקאי הייתה שמדינות דוגמת סין פוגעות בכלכלה האמריקאית והוא יעצור זאת בכך שהוא יגרום להן לשלם את המכסים ויהפוך זאת עבורן לבלתי כדאי.

הקליקו לפרטים והזמנת הרצאה אודות דונלד טראמפ

דונלד טראמפ החל להטיל מכסי מגן כבר בתחילת הכהונה הקודמת שלו בבית הלבן שהתקיימה בין 2017 ל-2021. בינואר 2018, טראמפ הטיל מכסים על פאנלים סולאריים ומכונות כביסה של 30–50%. במרץ 2018, הוא הטיל מכסים בגובה 25% על פלדה ו-10% אלומיניום מרוב המדינות, שלפי מורגן סטנלי, כיסו כ-4.1% מסך כל היבוא של ארה"ב. בתחילה על יבוא מסין וביוני 2018 צעד זה הורחב לאיחוד האירופי, לקנדה ולמקסיקו.

כצפוי, צעדים אלה פגעו בכלכלה של שותפות הסחר של ארה"ב, מדינות דוגמת מקסיקו, הודו, סין וקנדה, והן הגיבו במכסים משלהן. את תוצאות המכסים ניתן לבחון לנוכח ההשפעה שלהן על מאזן הסחר. התוצאות של המכסים על סין בכהונה הקודמת היו חד משמעיות: הגרעון בסחר איתה גדל. בשנה שלפני כניסת טראמפ לתפקיד הוא עמד על כ-346 מיליארד דולאר לשנה. ב-208, לאחר ההטלה שלהם, הוא גדל ל-418. רק לאחר תיקונים ונסיגות מהצעדים ראשונים הוא הצטמצם, עלה חזרה ל-382. הוא החל לרדת רק לאחר ההסרה שלהם והכניסה לתקופת שלטונו של ביידן: 279 מיליארד לשנה.

התוצאות נלמדו ונותחו בידי מיטב הכלכלנים בארה"ב ובעולם. המחקרים גילו כי המכסים של טראמפ פגעו בכלכלת שותפות הסחר ובכלכלת ארה"ב גם יחד. הן הפחיתו את ההכנסה הריאלית בארה"ב, וכן השפיעו לרעה על התמ"ג של ארה"ב. מדוע? למה זה לא פעל כמצופה? צריך, על מנת להבין זאת, להכיר את הדרך בה מכסים משפיעים על הכלכלה.

כיצד פועלים מכסי מגן?

הטענה של טראמפ הייתה כי מדינות המייצאות לארה"ב יאלצו לשלם את המכס על הסחורה שלהן. כך זה עובד? מי באמת משלם את סכום המכסים המוטלים?

מכסים מוטלים על הגוף המייבא ברגע בו המוצר או הסחורה נכנסים לגבולות המדינה המייבאת, כלומר שאת סכום המכס משלמת החברה היבואנית. היא כמובן לא תספוג זאת, והיא מגלגלת את המכסים אל הצרכן על ידי העלאת מחירים. התוצאה המיידית היא עליית יוקר המחיה. הצרכן, במקרה זה – האמריקאי, משלם יותר עבור מוצרים מיובאים.

תוצאה נוספת היא, כפי שראינו, הטלת מכסי נגד. המדינות שמייצאות לארה"ב נפגעות כלכלית. הן מטילות, בתגובה, מכסי נגד על מוצרים המגיעים ממנה. אם הן מכוונות נכון את המכסים שהן מטילות הן גורמות להצטמצמות היצוא והיצור בארה"ב. כלומר שלצד עליית יוקר המחיה גם מצטמצמת התעסוקה בארצות הברית. האבטלה עולה. שני הצדדים נפגעים, וזה בדיוק מה שקרה במהלך הכהונה הקודמת של טראמפ.

לצורך בחינת תוצאות המנגנון הכלכלי של הטלת מכסים צריך גם להוסיף את הטלת מכסי הנגד של המדינות שמנגד.

אז מה יהיה?

הטלת מכסי מגן היא צעד פרטקציוניסטי. כפי שראינו יש לה יותר בעיות מאשר יתרונות והיא צפויה, כמו במהלך הכהונה הראשונה של טראמפ, לפגוע בכלכלת ארה"ב, בכלכלת שותפות הסחר שלה, ובכלכלת העולם בכלל. כבר עכשיו ניתן לראות נפילות במרבית בורסות העולם, שמשקפות את החשש מהתוצאות. בהמשך נוכל לראות הצטמצמות של הסחר ועליית יוקר המחיה. הכל כפי שכבר היה.

הפעם מתחיל תהליך נוסף, איחוד מדינות מול ארצות הברית. קנדה יוזמת תהליך בו היא תספק לאיחוד האירופאי סחורות ומוצרים שיחליפו את אלה מהשכנה שמדרום לה. בהמשך צפוי כי מקסיקו תצטרף ליוזמה הזאת. אם יוטלו מכסים על קוריאה, טאיוון ויפן יתכן וגם הן תצטרפנה. טראמפ לא רק מקומם את שותפות הסחר של המדינה שלו, אלא גם מאחד אותן. זה עלול לפגו בה עוד יותר חזק ולטווח עוד יותר רחוק.

כאשר יפרוש הנשיא האמריקאי בבוא הזמן, עלולה המעצמה האמריקאית למצוא עצמה עם פחות נכסים מסחריים בעולם מאשר היו לה קודם לכן. כמעט כולם יפסידו, מלבד מי? מלבד פוטין, כך זה נראה.