הכלכלה של מדינות אפריקה מתפתחת

היבשת שמדרום מערב לנו יכולה להיות יעד כלכלי טבעי. שטח גדול, אוכלוסיה של מעל למיליארד איש, מחצבים רבים, שטחי חקלאות נרחבים, גישה לאוקינוסים וקירבה גיאוגרפית אלינו. המגבלה היא רמת הפיתוח הנמוכה יחסית של מרבית המדינות בה. זה כורח הגורל? זה יכול להשתנות? ואולי שינוי מסתמן באופק עקב הפרוייקטים רחבי ההיקף שמפתחים אותה לאחרונה. חשוב להכיר את הפרוייקטים העצומים באפריקה והאם הם יקדמו אותה.

הכלכלה של מדינות אפריקה מתפתחת. קראו את ההמשך. אנסה לתאר את המצב ואת האפשרויות וההזדמנויות.

מקום לא טוב בתחתית

המצב של אפריקה אינו קל. היא ניצבת בתחתית יבשות העולם מבחינת השכלה, פיתוח טכנולוגי ומעל לכל – כלכלה. התמ"ג לנפש (GDP per capita) הנומינאלי נפרס שם מ-10,000$ במדינות היותר משגשגות, ועד כמה מאות בודדות לשנה במדינות שבקצה השני.

כן, הכלכלה של מדינות אפריקה מתפתחת. יש סימנים של התפתחות ומדינות דוגמת גאנה, בוצואנה ואתיופיה הציגו בחלק מהשנים האחרונות נתוני צמיחה מבטיחים. נכון, אבל התמונה הכללית של 54 מדינות היבשת עדיין נמצאת הרחק מאחורי צפון אמריקה, אירופה, אסיה, ואפילו דרום אמריקה. מי שרוצים לשנות את התמונה הם כמובן קודם כל מיליארד תושבי אפריקה. לגבי חלקם זה עניין של רמת חיים והבטחת השגשוג, לאחרים מדובר בבריאות ואף בשאלות של חיים ומוות.

הקליקו לכלים לפעילות יעילה מול מדינות אפריקה

השגשוג של אפריקה עם זאת הוא גם אינטרס של כלל העולם, וקודם כל מבחינה כלכלית. תוספת הכנסה ועליה ברמת החיים של למעלה ממיליארד איש משמעותה היא ביקוש בסחר העולמי. משמעותה היא הגדלת ההיצע של סחורות, מוצרים ושירותים, מה שישפיע כמובן על העלויות ברחבי העולם. יש לו גם עניין לחברות ישראליות המחפשות יעדי יצוא.

עכשיו כאשר אפריקה מתפתחת השאלה המרכזית היא עד כמה אפריקה יכולה לעלות למעלה ואם כן – מה יגרום לכך. ברקע הדברים, לפני שניגשים לפתור בעיות, חשוב גם להבין ממה נגרם הפיגור הזה.

מה גרם לפיגור הכלכלי

האומות האירופאיות, בריטניה צרפת פורטוגל גרמניה ארה"ב הולנד ובלגיה, השתלטו על שטחים נרחבים בעזרת עליונות צבאית. הן שיעבדו את התושבים ואת המשאבים לצרכיהם ועשו בכך שימוש למען הכלכלה שלהן עצמן אך לא למען הטריטוריה. לפיכך אלה כמעט ולא התפתחו כלל באותה תקופה.

המאבק הבין גושי המשיך את המציאות הזאת אל תוך התקופה של העצמאות המדינית של מדינות היבשת, כאשר המעצמות ממזרח וממערב מטפחות סכסוכים אתניים למען שליטה ולמען מכירות נשק, מה שמקשה על המדינות בהן זה מתרחש לפרוש כנפיים ולהמריא.

ההסבר הזה אמנם נכון אך הוא חלקי, היות ואפריקה פיגרה מאחורי אירופה וצפון אמריקה כבר לפני הקולוניאליזם. כלומר שלפחות חלק משורש הבעיה כבר היה קיים קודם לכן. היום, כאשר מדינות שהשתחררו מהקולוניאליזם, דוגמת סינגפור, וייטנאם וגם ישראל, רצות קדימה, ברור כי ניתן להתגבר על כך. ניתן לצאת מהדריכה במקום בתקופה הקולוניאליסטית, אבל זה תלוי כמובן בתרבות של האנשים, במה שקובע את החשיבה וההתנהלות שלהם.

האם התרבות האפריקאית פחות מתאימה לכלכלה המודרנית?

התרבות של אזורי אפריקה השונים היא התרבות השבטית. זאת יבשת שככלל האנשים בה מזהים את עצמם על פי השבט שאליו הם שייכים, גם כשעקרו ממקום הולדתם. זה נמשך גם כשהם חיים במדינה בעלת זהות שמגדירה אותם כקונגולזים, אתיופים או גנאים. לתרבות שבטית יש מאפיינים החוזרים על עצמם. ניתן לראות זאת גם במזרח התיכון ובמרכז אסיה. היא ממקדת את האנשים בשמירה על המסורת, בכיבוד ההיררכיה, בעוינות כלפי בני קבוצות אתניות אחרות. היא יוצרת נאמנות לקבוצה שאליה האדם משתייך. כל אלה מנוגדים להתפתחות טכנולוגית וכלכלית.

גם לאקלים יש חשיבות. מחקירם שמצטברים לארוך השנים מראים כי להצלחה כלכלית יש סיכוי רב יותר לקרות ככל שהאקלים קר יותר. כן, קיימות מספר הצלחות במדינות חמות דוגמת סינגפור ופיגור במדינות קרות דוגמת רוסיה, אבל אלה הם יוצאים מן הכלל. אפריקה, כמו אזורי אקלים חם אחרים, סובלת מפיגור כלכלי. דבר מוביל לדבר.

למרות כל אלה אפריקה מתפתחת, אך היא מוצאת עצמה בסביבה בה קשה לעשות זאת. יש בה תשתיות, השכלה ואדמיניסטרציה המפגרות אחר מרבית העולם והן נדרשות על מנת להתפתח. האם פיתוח של התשתיות יפתור לפחות באופן חלקי את הבעיה?

הפרוייקטים

הפיגור התשתיתי של היבשת נמצא בימים אלה על הכוונת. במדינות רבות בה מסתובבים מהנדסים, סוקרים מפות, תוקעים דגלים בקרקע ומפקחים על בניה של כל מה שמאפשר למדינה להתפתח מבחינה כלכלית. אלה הפרוייקטים העצומים באפריקה. האם הם יקדמו אותה? ברקע הדברים עומד הAFCFTA – האיחוד הכלכלי האפריקאי, שפועל להסיר חסמים בירוקרטיים וכלכליים. הוא מכוון לאפשר בניית מערכי שיווק, יצור ופיתוח חוצי גבולות.

גם לחדירה הסינית משמעות רבה. סין משקיעה מאמצים רבים בפיתוח התשתיות המקומיות בעזרת ידע ויכולות סיניות ככלי כלכלי ופוליטי גם יחד. כן, זה אינטרס שלה, אבל זה גם תורם רבות לפיתוח של מדינות היעד האפריקאיות. זה גם דוחף ארגונים ומדינות המערב להשקיע גם הם על מנת לשמור על הנוכחות וההשפעה שלהם ביבשת. חשוב להכיר את הפרוייקטים העצומים באפריקה והאם הם יקדמו אותה. הנה כמה דוגמאות לפרוייקטים הנמצאים בימים אלה בשלבי תכנון, בניה וסיום:

• נמל לאגוס המורחב הצפוי להאיץ את היצוא של סחורות מניגריה
• הוספת שטח ים בן 10 קמ"ר לעיר לאגוס שיאפשר מגורי 300 אלף תושבים ו-150 אללף מבקרים יומיים
• עיר הבירה החדשה של מצרים נבנית ממזרח לקהיר בהשקעה של כ-58 מיליארד $
• הרחבת תעלת סואץ שצפויה להעלות את הכנסותיה של מצרים בקרוב ל-5%
• גשר קזונגולה בן קרוב לקילומטר על נהר הזמבזי המחבר את בוצואנה וזמביה
• יצירת מערך מסילות רכבת בקניה, כולל בין מומבסה לניירובי ובין ניירובי לניאוושה
• סכר הרנסאנס שעל נהר הנילוס באתיופיה שיהיה הסכר הגדול ביותר באפריקה
• מערך בלונים לאספקת תקשורת סלולארית ברחבי זנזיבר גם במקומות בהם אנטנות רגילות אינן ישימות
• הכבל גוגל אקוויאנו בין פורטוגל לדרום אפריקה, שצפוי להרחיב את תקשורת האינטרנט של מערב אפריקה פי 20
• הרחבת נמל וואלביס ביי בנמיביה ב-40 קמ"ר של שטח ים

אפריקה מתפתחת וזה לא הכל. יש גם בניית אזור תעשיות טכנולוגיות בקניה, בתי זיקוק ענקיים בניגריה ופרוייקטים נוספים מוכרזים ויוצאים לדרך בזמן כתיבת הפוסט הזה.

הפוטנציאל

לדברים הללו יש כמובן משמעות גדולה, הם מטפלים בצואר הבקבוק התשתיתי של כלכלת מדינות אפריקה. הסכם הסחר, הרחבת אמצעי היצור ואמצעי התחבורה יאפשרו העברת אנשים, מוצרים וסחורות ביתר קלות. הם יאפשרו ליצור כלכלה שהיא גדולה מסך חלקיה עד כה.

כמובן שזה משמעותי ליצוא הישראלי לאפריקה ומשמעותי בכלל להתפחות הכלכלית ביבשת. ימים יגידו עד כמה זה יחולל שינוי, כי כאמור התשתיות הן רק אחד הגורמים מאחורי הפיגור הכלכלי האפריקאי. קשה לאמוד איזה אחוז ממנו הן יוצרות ומה יהיה היקף השינוי כאשר הפרוייקטים הללו יושלמו.

כך או כך, אלה הם הפרוייקטים העצומים באפריקה והאם הם יקדמו אותה, את כלכלת אפריקה מתפתחת. נראה כי זה יואץ במידה כזאת או אחרת בשנים הבאות. אפריקה תהיה, יותר מאשר עד כה, מקור למחצבים וליצור של מוצרים עתירי ידיים עובדות וכל פעילות הדורשת עלויות נמוכות. ההזדמנות העסקית האפריקאית מתגלגלת קדימה.