הבינה המלאכותית יוצרת מהפיכה טכנולוגית שתשרת את ישראל. חששות עולים לגבי השפעתה של הבינה המלאותית, או ה-AI, על עתיד העולם, אך ספציפית לנו, מדינת ישראל, נראה כי מהפיכת ה-AI תהווה ברכה, והיא רק תתרום להצלחה של הכלכלה הישראלית. זאת תהיה המתנה של הבינה המלאכותית למדינת ישראל.
מאז שניצח המחשב "כחול עמוק" בשחמט את גארי קספרוב בסוף המאה שעברה הבינה המלאכותית, או ה-AI (Artificial intelligence), נמצאת בתודעה, בשיח הציבורי ובתוכניות הפיתוח. בחודשים האחרונים היא הבשילה ופרצה קדימה. היא היתרגמה לאפליקציות שמאפשרות למשתמשי קצה ליצור תכנים מקוריים בידי המחשב הביתי שלהם והבהירה לכל מי שלא היה מודע לכך, שהיא כאן על מנת להמשיך לנוע קדימה ולשנות את העולם.
שאלות רבות עולות מתוך כך: האם ה-AI מהווה סכנה לעולם? האם ניתן באמת להגדיר זאת כאינטליגנציה? כיצד יראו חיינו עקב המהפיכה הזאת? אך היא לא מביאה את אותה בשורה לכל מדינות ואומות העולם. בין כל אלה מרתק לגלות מה משמעות התופעה הזאת למדינת ישראל ספציפית. שינויים גלובליים משפיעים בדרך שונה על מדינות ואומות שונות. צריך לבחון זאת.
חשוב קודם כל להבין מה היא. הבינה המלאכותית אמורה, על פי הגדרתה, לבצע בעזרת כוחות מיחשוב משימות של בניה על סמך לימוד שעד כה עשינו אנחנו, בני האדם, בעזרת מוחותינו. בניה של טקסט, של תמונה, של תשובות, של קוד. כמובן שהעברת היכולת הזאת אל המחשבים תעלה את יכולת הביצוע, כי למחשב, בניגוד לאדם, ניתן להגדיל את יכולת החישוב, החיפוש ואגירת המידע ככל שרק נרצה. אין מגבלה חומרית כפי שיש במוח אנושי, הכל ניתן לשדרוג והרחבה.
טקסטים נכתבים ותכנונים ועיצובים מתבצעים. הכל על ידי מחשבים שמדמים תהליכי חשיבה אנושיים. מה עוד זה יכול לעשות? למעשה ניתן להעביר לידי הבינה המלאכותית כל תפקיד שמבוסס על איסוף מידע, מציאת דפוסים החוזרים על עצמם וישום שלהם בפעילות הבאה. זאת המשמעות של הבינה המאלכותית, זה מה שהמחשב יכול לעשות בעזרתה, אבל מה לא ניתן להעביר אליה? זאת שאלה קריטית לגבי העתיד.
לפרטים והזמנה של ההרצאה "העולם של מחר"
צפוי אובדן משרות המוני לאנשים שאת עבודתם החוזרת על עצמה והבסיסית בהגדרותיה ניתן יהיה להעביר לידי המחשב. זה כבר קרה בעבר מספר פעמים, מאז ימי המהפיכה התעשייתית, שבה החליפו מכונות את העובדים, ועד היום עם כל גל טכנולוגי חדש. כל מהפיכה טכנולוגית היא אירוע משבש, שיש מי שמרויח ויש מי שנפגע ממנו. מצד שני, כמו בכל מהפך טכנולוגי, יעלה הביקוש לסוגים מסויימים של משרות.
התוצר של ה-AI יקח את מקומן של משרות בסיסיות. לצד זאת יעלה הצורך באנשים שייצרו בינה מלאכותית, יגדירו את הדור הבא, יחוללו בה פריצות דרך, ינצחו בתחרות מול יצרנים אחרים. במשפט פשוט: יעלה הצורך בחדשנות. זה שישב מאחורי שולחן התכנון של תוכנות האינטליגנציה המאלכותית יגרוף את כל הקופה. עכשיו הגענו אל הצד של ישראל.
לתרבויות שונות בעולם יכולות שונות, יתרונות שונים וחסרונות שונים בכל מה שנוגע לעולם הכלכלי המודרני הטכנולוגי. יש אומות שהדינמיות המחשבתית והחומריות שבתרבות שלהן הופכות אותן למצליחות בתחום השיווק והמכירות, למשל ארה"ב. באחרות הסדר, הארגון, התכנון והמשמעת שבתרבות שלהן הופכות אותן למעצמות של יצור, למשל מדינות מזרח אסיה.
ישראל, כפי שתואר בשעתו בכתבה מקורות ההצלחה הישראלית, ניחנה בחשיבה מחוץ לקופסה ואילתור לצד השכלה, המכשירים אותה להיות מעצמה של פיתוח, סטרטאפ ניישן. לא במקרה ההייטק הוא מנוע הכלכלה הישראלית, הוא עושה שימוש בנקודות החוזקה של הישראלים, ישראל מתמחה בחדשנות.
זכרו את הגדרת המשימות שהאינטליגנציה המאלכותית יכולה לבצע. זכרו את התחום שה-AI לא יכולה לייצר ובו תהיה התחרות המרכזית – החדשנות. לא ניתן ליצור חדשנות על ידי איסוף מידע ומעקב אחר דפוסים קיימים. זה אחד התחומים שלמענם עדיין יהיה צורך באדם חושב, מחדש וממציא כי חדשנות מעצם הגדרתה איננה מצויה בדפוסים הקיימים. המהות של החדשנות היא להמציא את מה שעדיין לא קיים.
ליצור את מה שלא קיים בדפוסים הקיימים, זה מה שעושות התעשיות עתירות הידע בישראל. זה תפקיד שישראל ממלאת יותר טוב מכל אומה אחרת, מחשב AI לא יוכל לעשות זאת, את החדשנות יביא זה שימציא את מחשב ה-AI. זה העתיד של ישראל אל תוך עידן האינטליגנציה המלאכותית. התהליך לא יפגע בתחום החוזק של ישראל, הוא יעצים אותו. ישראל תידרש במקום בו הבינה המלאכותית תגיע לגבולות היכולת שלה ותזדקק למוחות אנושיים החושבים מחוץ לקופסה.
היי טל, קראתי ותמיד מעניין – כמה הערות להבנתי:
1. הבינה המלאכותית אכן תגרום למקצועות מסויימים ובמקביל תייצר מקצועות חדשים כפי שציינת
2. הבינה המלאכותית אינה בשורה חדשה (אולי להמונים) אבל מדובר בטכנולוגיה ותיקה שרק צוברת תנופה והופכת להיות יותר זמינה להמונים לשימושים יומיומיים
3. אני לא משוכנע שטכנולוגיה לא תוכל להיות גם חדשנית משום שבהחלט יתכן שהיא "תלמד" או תתוכנת לזהות "כאבים" שאנחנו עוד לא הצלחנו לזהות ולהציע פתרון חדשני שלא חשבנו עליו. אני מנסה לדמיין האם לא ניתן היה לזהות באמצעי אוטומטיים את הבעיה ש – WAZE הציעה לה פתרון או את הרעיון לדחוס מידע לדיסק און קי (בשעתו) או להציע פתרון לשליחת קבצים ענקיים דרך פתרון בסגנון ג'מבו מייל וכו'…יתכן ובעתיד מחשב כלשהו יציע פתרון כלשהו בעולמות השונים (רפואי, תחבורתי, חינוכי) שאף אחד מאיתנו לא מצליח לדמיין או טרם חשב עליו.
אכן נושא מעניין…
הי ירון
תודה על המלים החמות
אני מתרשם שבינתיים ה-AI לא בנויה לבצע פריצות דרך בתחום ה-R&D מעצם העובדה שהיא מתבססת על זיהוי דפוסים קיימים ויישום שלהם
אם בעתיד ייושם בסיס פעילות אחר זה כמובן ישתנה