“האדם הוא תבנית נוף מולדתו”

שאול טשרניחובסקי כתב את המשפט הזה פעם, ואנו למדנו את המלים הללו לקראת בחינות הבגרות,  והן מביעות הבנה עמוקה של המקום שממנו צומחת תרבותו של עם. ככלל, כמו שכבר הבנו בפוסטים הקודמים, התרבות, כלומר הדרך של קבוצות אנשים לחשוב ולהתנהג, נותנת מענה לנסיבות, לתנאים הסובבים.

הסביבה היא התנאים הסביבתיים הראשונים שפוגשת קבוצת אנשים המתפתחת תרבות.

כאשר אני רוצה להבין לעומק אדם שמולו אני עובד או עושה עסקים חיוני שאשאל את עצמי מה הסביבה שבה התפחה התרבות שממנה הוא בא.

אתם זוכרים את מקרי האלימות, ההטרדה המינית והזלזול בחוק של מהגרים אפריקאים במדינות אירופה?

מה קרה שם? האם מהגרים אלו הם אנשים רעים? נצלנים? אגואיסטים?

איש  העולם המערבי הנמצא בסביבה של אנשים רבים נושא אתו הגדרות תרבות כיצד לפעול שם: יש לכבד את הזולת, יש לציית לחוק, יש להמעיט ככל האפשר את החותם שלו על הסביבה, לאפשר שקט לאנשים האחרים החולקים אתו את המרחב הציבורי.


הקליקו לקבלת פרטים והזמנת הרצאה אודות עסקים בסביבה בינתרבותית


מדוע הוא נושא זאת אתו?

משום שהוא מגיע מחברה שפועלת מזה מאות שנים ויותר מול ריבוי אנשים, מול מרחב ציבורי המשותף עם אנשים זרים. התרבות של האומה שלו סיגלה לעצמה כלים שמאפשרים זאת.

מה התרבות שמביא אתו מהגר מסומליה, לוב או אפגניסטן?

הוא מגיע מתרבות של מדבר, של אזורים צחיחים שבהם אדם לא פוגש כמעט אנשים זרים, הוא נפגש עם בני משפחתו, עם בני השבט שלו, אותם הוא מכבד, למבוגרים שבהם הוא מציית ואת הנשים שבקבוצות אלו הוא מכבד ושומר עליהן.

מה קורה כאשר אדם החי במדבר פוגש אנשים שאינם שייכים לקבוצה שלו? קודם כל זה מאורע יוצא דופן בדרך כלל, והתרבות מלמדת אותו אם יש צורך לקיים הכנסת אורחים או לחלופין לצאת למלחמה, ואם מדובר בנשים שאין לו קשר אתן אזי אין במדבר מגבלות, הכל מותר, הן לא מהמשפחה, הן לא מהשבט, הן לו משויכות אל בן ברית שלו. אפשר לעשות הכל.

זה מה שקורה בחגיגות תחילת השנה בעיר קלן שבגרמניה למשל.

מדוע אירועים שכאלה לא קורים לעתים תכופות עם מהגרים ממדינות מערביות אחרות המגיעים לגרמניה?

מדוע זה לא קורה לעתים תכופות עם מהגרים המגיעים ממזרח אסיה?

כי אלה הן תרבויות שצמחו באזורים פוריים שבהם התפתחו תרבויות מרובות אוכלוסין, והן למדו כבר לפני מאות בשנים לכבד את המרחב הציבורי, והאנשים שצמחו בהן חושבים במונחים של ” החברה הכללית” ולא “השבט שלי” או “המשפחה שלי”.

תנאי הסביבה משפיעים עלינו לעומק ומעצבים את הדרך בה אנו חושבים ופועלים.

אנשי אזורים קרים, שבהם אדם סגור בביתו בגלל הקור שבחוץ נוטים פחות לאינטראקציה חברתית . אנשי אזורים חמים, בין אם הם טרופיים או ים תיכוניים, יהיו הרבה יותר פתוחים וסוציאליים.

היכרתי פעם בחורה פינית שעבדה בקטיף תפוזים בפלופונס שביוון. לאחר חודשים שם היא עזבה ואמרה לי: היוונים האלה מדברים בשעה  אחת יותר מאשר אנחנו מדברים בהלסינקי במשך שנה שלמה.

אתה עומד לפגוש איש עסקים מברזיל? השיח ביניכם, החום האנושיות והפתיחות יהוו חלק משמעותי מהיכולת שלך להתקרב אליו ולגרום לו לרצות לפעול יחד אתך. אתה עומד לפגוש איש עסקים שוודי? ובכן, זה עומד להיות שונה. עודף מלל יעייף אותו ועודף פתיחות עלול להרתיע אותו. הוא לא רגיל שחודרים אל הפרטיות שלו.

יש עוד. תרצו לתרגל את התובנה הזאת? יפה:

נסו לחשוב כיצד חושבת ומתנהגת חברה שצמחה על חופו של ים.

כיצד חושבת ומתנהגת חברה שהתפתחה על איים המבודדים זה מזה.

על נתיב מסחר דוגמת דרך המשי או דרך התבלינים.

לכל אלה ישי משעות להבנת הדרך בה תפתח את הלב של הפרטנר שמולך אליך ואל עבודה אתך בשיתוף.

תרצו להתייעץ על מנת לדעת יותר

תרצו להזמין הדרכה לעובדים שלכם כיצד לפעול מול שווקים ותרבויות נתונים בעולם?

צרו קשר.


הקליקו לקבלת פרטים והזמנת הרצאה אודות עסקים בסביבה בינתרבותית


Avatar

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היצוא הישראלי לאפריקה​

עיון בטבלת הצמיחה הכלכלית של מדינות העולם, אשר מפרסמת קרן המטבע העולמית, מספר לנו סיפור אודות מדינות שרבים רואים בהן מקור לנחשלות אבל כלכלתן דוקא

למה הם מתכוונים כאשר…?

ידיד סקוטי שלי הגיע בשעתו בנעוריו לצפון יוון ועבד שם בעבודות חקלאיות. באחד הימים הוא ניגש לטברנה בסוף העבודה והבחין בבחורה מקומית יפה בצד השני

למה שיכשל הרילוקיישן?

שליחת מנהל לרילוקיישן היא תהליך יקר. מדובר בשילוח של חפצים אישיים שלו ושל משפחתו, כרטיסי טיסה, שכירת דירה שאינה זולה, בית ספר לילדים, ביטוח בריאות,

כיצד מעצב המזון את החשיבה

“אתה חושב את מה שאתה אוכל” או – על הקשר שבין המזון, הגידול שלו והתרבות שמתפתחת סביבו מה משותף לחברות המגדלות אורז?  הסתכלו על יפנים,