הילודה בעולם הולכת ויורדת. קודם כל במדינות המפותחות יותר' ואחריהו גם במדינות המפותחות פחות. זה מוגדר כמשבר הילודה בעולם והמספרים אכן קיצוניים. על פי נתוני האו"ם בשנת 2080 יהיו בעולם יותר בני 65 ומעלה מאשר בני 18 ומטה. וואו. לא פחות מאשר היפוך מבנה האוכלוסיה.
התופעה הזאת מצמיחה הערכות מודאגות רבות, ובצדק. יותר קשישים נזקקים מאשר צעירים יצרניים מכבידים על הכלכלה. היעדר צעירים בעלי יכולת למידה וחשיבה פתוחה פוגע בהתקדמות הטכנולוגית והכלכלית. יש מדינות שכבר משלמות מחיר, בעיקר כלכלי, על ההזדקנות של האוכלוסיה שלהן. יפן חוותה, בעיקר עקב ירידת האוכלוסיה, את "השנים האבודות" שמהן רק לאחרונה היא התאוששה.
כל זה נשמע רע מאוד, אך האם, אולי, מי יודע, יש לכך גם צד חיובי?
סיעודי
ככל שאנשים מזדקנים הם נוטים לסבול יותר מבעיות רפואיות ולהזדקק יותר לאישפוזים ולשירותי סיעוד. במקביל, ככל שנולדים פחות ילדים יש פחות ופחות אנשים צעירים שיוכלו לקחת על עצמם את המשימות הללו. הטכנולוגיה היא האמצעי שיכול להחליף אותם. הזדקנות האוכלוסיה משמעה עליית הצורך בתחליפים טכנולוגיים לכוח עזר רפואי וסיעודי. זאת ההזדמנות הראשונה ברשימה.
צריך לעצור ולחשוב על כך. מצד אחד עבודה סיעודית היא פעילות שגרתית שמעורבת במידה רבה בסבל אנושי ובהפרשות גוף. נכון, יש משימות של חמלה אבל יש גם משימות של זיעה, קיא, פיפי וקקי, ומעטים הם האנשים המעוניינים לעסוק בכך. למה לא להניח זאת בידי המערכות הטכנולוגיות?
וישנו הפן הפיתוחי. יש צורך לפתח מערכות שמודדות ומנטרות את מצבו של האדם מרחוק ומתריעות על הידרדרות במצבו גם באמצע הלילה. גם כשהוא לבדו בבית. נדרשת מערכת שתהפוך את המאושפז מצד לצד ותמנע היווצרות של פצעי לחץ. אולי גם פיתוח שיאפשר רחיצה של המאושפז, החלפת חיתול, החלפת עירוי, מתן תרופות.
כל אלה לא מחליפים את הצורך בנוכחות אנושית, הקשבה והבעת אכפתיות שצריכים להתקיים לצידם. יש צורך בנוכחות של אנשים המעניקים יחס אנושי, ולצידם מערכות אוטומטיות שיצמצמו את הצורך באנשים ויפנו אותם למשימות שמערכות לא יכולות למלא.
Who you gonna call? כמובן, ישראל. המדינה החדשנית שממציאה את המחר, הסטרטאפ ניישן. יש כאן הזדמנות כלכלית לצד הקושי. קוראים לזה טכנולוגיה רפואית (MedTech). אם זה התחום שלכם, אתם יושבים על מכרה זהב.
פיננסי
הזדקנות נרחבת משמעה גם יותר ויותר אנשים החיים על כספים שהם הפקידו בשלב מוקדם יותר בחייהם. אנחנו מדברים בעיקר על קרנות פנסיה, והן מהוות פצצת זמן מתקתקת. המבנה הבסיסי שלהן הוא של צבירת כסף על ידי הפקדות של מבוטחים בימי עבודתם, והוצאה של הכסף על מחייתם של אנשים שפרשו לגמלאות.
צריך להיות איזון ביניהם, אסור שהקרן תוציא על הגמלאים יותר משהיא מקבלת מהצעירים, והאיזון הזה הולך ומופר. שמתם לב למשפט שבפתיח? "בשנת 2080 יהיו בעולם יותר בני 65 ומעלה מאשר בני 18 ומטה". התחזיות מלמדות שבאותו זמן יהיו מדינות שבהן שלושה משלמים יצטרכו לממן גמלאי אחד. יהיו מדינות בהן היחס יהיה נמוך עוד יותר.
בסין הריצו פיילוט של חיוב הצעירים לפרנס את הוריהם המזדקנים. מוקדם עדיין לדעת אם זה יפתור את הבעיה בסין, זה רק פיילוט. למעשה גם אם הוא יצליח ברור שלא ניתן ליישם זאת במדינות אחרות שבהן הקשר הפנים משפחתי רופף יותר. עניין של תרבות. בצרפת העלו את גיל הפנסיה בשנתיים וזה רחוק מלהספיק. בארה"ב רואים בכך עניין של המגזר הפרטי. ברוסיה לא עוסקים בכך, הכסף ממילא מוצא כעת על המערך המלחמתי. קרנות הפנסיה בסכנה, וזה לא רק עניין כספי, אלא בעיקר אנושי וחברתי.
יש צורך במתן פתרון. לצד שינוי המדיניות והחקיקה מצד הרשויות, יעלה הביקוש לכלים פיננסיים שיוכלו להתמודד עם זה טוב יותר. אנשים באמצע החיים יחפשו דרכים להבטיח את הפנסיה שלהם בתקופה בה קרנות יתחילו לקרוס. הכלים הקיימים נוצרו בתקופות בהן האתגרים הללו עדיין לא התקיימו. אתם גוף פיננסי? אולי חברת פינטק? בבקשה. יש כאן אתגר ומאחוריו הזדמנות.
תחליפים לכוח אדם
תעשייה, חקלאות, צבא. חלקים רחבים בכלכלה ובחברה מפעילים את גופם של אנשים. הם סוללים דרכים, עובדים בשדה הכותנה, בפס היצור, הם נושאים את כלכלת העולם בכוח שריריהם.זאת בעיה של איכות חיים, רבים מהם לא נהנים מעבודה שמפעילה את גופם יותר מאשר את שכלם, וזאת בשמש היוקדת, בחורף הקר, ברוח, לנוכח פגיעות ולפעמים גם מוות עקב תאונות עבודה.
הזדקנות האוכלוסייה גם יוצרת צוואר בקבוק, אין מספיק צעירים שייבצעו את המשימות הפיזיות.
אנגלה מרקל פעלה בשעתו לפתור זאת עבור אירופה על ידי יבוא של מהגרי עבודה במספרים גדולים. התוצאות היו מורכבות. לצד כוח האדם זה מביא בעיות חברתיות וגם פשע ואף טרור. במדינות מזרח אסיה מנסים לפתור זאת על ידי עידוד ילודה. בינתיים בלי הצלחה משמעותית. מה נשאר? כמובן, טכנולוגיה.
כבר עכשיו מתרחב השימוש באוטומציה ורובוטיקה על מנת לייצר ולגדל ולהוריד את הצורך בידיים עובדות. בהחלט, אבל כפי שאנו רואים, זה רחוק מלפתור את הבעיה. צריך עוד והרבה, והחדשות הטובות הן שזה תחום הפונה אל החברות הגדולות. אלה שיש להם יכולת תשלום.
ויש עוד
החברות הבטחוניות עסוקות בפיתוח חיילים רובוטיים, כלי רכב אוטונומיים לשדה הקרב, כטבמים עצמאיים ושורה ארוכה של מכונות שיחליפו בעתיד אנשים בשדה הקרב.
חברות הפיתוח של מערכות תחבורה שוקדות על פיתוח כלי רכב, מטוסים, רכבות ואניות אוטונומיים. הובלת האנשים והסחורות של המחרתיים תעשה שימוש קטן יותר ויותר בידיים עובדות. זה כבר על שולחן השרטוט או אפילו בניסויים.
יש עוד, כמובן. היתרון יהיה בידי זה שיזהה מראש את הפעילות שדורשת פיתוח שיחליף ידיים עובדות, יפתח וימכור לפני המתחרים.
טל רשף
טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il
