העלייה במחירי השינוע העולמיים

בעיית העלייה במחירי השינוע העולמיים של השנה וחצי האחרונות נובעת ממגוון גורמים ומשפיעה על מדינות, מוצרים ותחומי מסחר רבים. יש משבר בזמינות ובעלויות השינוע העולמי בעקבות הקורונה. הבעיה היא כאב ראש ליצואנים, ליבואנים, לאנשי שינוע ובסופו של דבר כמובן גם לצרכן הסופי. היא עדות למורכבות של כאוס הסחר העולמי. משק כנפי פרפר בנמל מטענים בסין גורם לעליית מחירים לצרכן הסופי בוולמארט, בקארפור וגם במשביר לצרכן.

כ-93% מהמסחר העולמי מתבצעים דרך הים וזאת בעולם של צמיחה, מהירה יותר או פחות משנה לשנה. צמיחה גורמת לעליה בביקושים, אלה גורמים לעליה בסחר העולמי ועקב כך גדל בהתמדה הביקוש להובלה ימית, גם לפני הקורונה. חברות הובלה בנו ורכשו אניות נוספות ככל שהתאפשר, אבל הגידול בנפח ההובלה לא ענה על הביקוש. עוד לפני הקורונה כבר החלו להיווצר צוארי בקבוק.

ואז התפרצה הקורונה.

כאן החל הסחרור, והיו לו גורמים רבים

עליה במחירי השינוע הבינלאומי

ראשית כול המגיפה העולמית יצרה מצב לא אחיד. למוצרים מסויימים נרשם יתר ביקוש, למשל מוצרי רפואה, מיגון ומוצרי פעילות בבית, ואילו לאחרים נרשמה ירידה בביקוש. כמו ציוד וריהוט משרדי למשל. גם הפגיעה הרנדומלית של הקורונה במדינות שונות גרמה להאטה בפעילות במקומות שונים. פעם באיטליה וספרד, ופעם בהודו ובברזיל. כל אלה גרמו לשילוח בלתי סימטרי שבו צד אחד שולח יותר מאשר מקבל. יותר יבוא מאשר יצוא, או להיפך, הופך את המשלוח החד כיווני ליקר יותר. זאת כי האניה והמכולות ריקים במשך מחצית מהמסע.


הקליקו להכשרות לפעילות מול שוקי העולם


גם הייתה כאן הזדמנות לחברות השילוח. הביקוש האדיר לציוד מגן עם פרוץ המגיפה דחף קדימה המוני יבואנים שיודעים שכל מסיכה, חלוק או מזרק שהם יביאו יחטפו מהמדפי. הם היו מוכנים לשלם יותר על מנת להשיג זאת, וכאשר הלקוח מוכן לשלם – ספק השירותים כמובן מעלה מחירים. לא כולם שילמו ומשלמים עלויות מטורפות. רשתות גדולות, דוגמת Home Depot בארה"ב, מחזיקות בחוזים ארוכי טווח עם חברות הובלה בעלות קבועה. כמו תמיד המכה פוגעת בעיקר בקטנים יותר.

אל אלה הצטרפה הירידה הבלתי אחידה בביקושים בתחומים רבים במקומות מוכי מגיפה עקב התחלואה הגדולה. כפי שתיארתי כבר בשעתו בכתבה במוסף הארץ. ההשבתה של שווקים שנכנסו להסגר גרמה למשל לכך שמכולות בנמלי יעד לא נפרקות עקב חוסר ביקוש למוצרים. במקרה כזה יורדות המכולות הללו ממציבת המכולות העולמית ונוצר בהן חוסר. החוסר מעלה, שוב, את הביקוש ואיתו את העלויות. משבר בזמינות ובעלויות השינוע העולמי בעקבות הקורונה. בעיות בנמלי אירופה משפיעות על זמינות השינוע בשאר העולם כי אנחנו הרי כפר גלובלי של סחר. אמרנו משק כנפי פרפר, נכון?

רק חוסר אחידות?

לא רק חוסר האחידות השפיע, גם נוצר מצב של עליה וירידה כלליים בביקושים ובהיצע. מלחמות הסחר בין ארה"ב לסין יצרו מעבר של יבואני לספקים אחירם ושל יצרנים ללקוחות חדשים. הקורונה גרמה לירידה בביקושים בתחומים רבים ברחבי העולם. ירידה בהיקף הסחר העולמי גורמת להשבתת אוניות שאין להן ביקוש. מאוחר יותר משתחרר הסגר במדינות רבות, נוצר שוב ביקוש של צרכנים, כאשר כבר נוצרה ירידה בהיצע השינוע, עקב השבתת האוניו. כך שוב באה עליה במחירים וצוארי בקבוק של אספקה.

בתוך התהליכים המקומיים והכלליים הללו היו אירועים נקודתיים שרק הוסיפו לבעיה. הבולטים שבהם היו:

  • השבתת קוי היצור בסין בתחילת המגיפה, שגרמה לחוסר באספקת כל מה שמיוצר בסין ועלייה בביקוש ובעומס במדינות יצור חליפיות.
  • חסימת תעלת סואץ מסוף מרץ 2021, שהשביתה מאות אוניות בכניסה לתעלה וגרמה לעיכוב באספקה, בעיקר לנמלי אירופה והמזרח התיכון.
  • השבתת נמל ינטיאן שבדרום סין בהתפרצות הקורונה של יוני 2021 שהעבירה את הלחץ לנמלים סיניים אחרים.
  • השבתת הטרמינאל בנמל נינגבו החל מ-11 באוגוסט עקב תחלואת קורונה.
  • סגירת קוי יצור בוייטנאם עקב תחלואה בוריאנט הדלתא.

ויש ברבורים שחורים

בכלל הופעת וריאנט הדלתא, לאחר שכבר נוצרה אופטימיות בעקבות היציאה לשווקים של החיסונים, גרמה לפקקים חדשים, בעיקר בדרום מזרח אסיה. היו כמובן אירועים נוספים במדינות שונות, הסגר הגדול בהודו. הסגרים הגדולים באירופה, כדוגמה. דיווחי רשויות מראים כי סגירה של נמל או טרמינאל, כמו במקרה של נינגבו, גורמת לעיכוב של קרוב לחודש בפעילות. זה מתקיים גם אם סיום ההשבתה לקח מספר ימים. בזמן ההשבתה בינטיאן זמני ההמתנה לספינה בטרמינל המכולות הבינלאומי בשנז'ן זינקו מזמן המתנה ממוצע של חצי יום ל-16 יום. עקב העברת העומס מנמל מושבת לנמל פעיל.

בעצם לא מדובר רק בהעברה לנמלים אחרים באותה מדינה. העומס בסין בשלבים השונים שלו העביר חלק מהעומס אל אלטרנטיבות דוגמת וייטנאם, אינדונזיה, מקסיקו וברזיל ויצר גם שם עומס. בישראל הייתה הפניית יבוא אל טורקיה בתחומים מסויימים. עיכוב בתחבורה ימית מעביר חלק מהעומס לתחבורה אוירית, מייקר את ההובלה של המוצרים שנשלחו בדרך האויר. באותה הזדמנות יוצר גם במסופי המטען של נמלי התעופה עומס. משבר בזמינות ובעלויות השינוע העולמי בעקבות הקורונה.

מה אנו צפויים לראות?

העתיד

על פי מקורות בחברת הספנות הענקית MSC  נראה כי מחירי ההובלה הימית לא עומדים לרדת בקרוב.

ספציפית בישראל יש, נכון להיום, פקק בנמלים עקב הפסקת גיוס עובדים חדשים לקראת פתיחת הנמלים הפרטיים. זאת כתוצאה מתוכנית התייעלות שכוללת פרישת עובדים. היום עומדות בנמלי חיפה ואשדוד מכולות ריקות שסותמות את הנמלים ומגדילות את ההוצאות של היבואנים. סביבן כמובן צואר בקבוק של הובלה. הפתרון צפוי להגיע לקראת סוף השנה כשיפתחו את הנמלים החדשים, אבל זה כמובן לא יפתור את הבעיה הגלובלית שבה אנו דנים כעת. היא תמשיך להשפיע על ישראל כמו על כל השאר.

דיווחים בסוף אוגוסט של חברות סחר מראים שהמחסור והמחירים הגבוהים נמשכים וימשכו גם הלאה. נמשך האפקט של העלייה במחירי השינוע העולמיים. צפוי מחסור במותגים ובהם למשל קרוקס ואדידס למכירות סוף השנה. בשורה רעה למכירות של הסקטור הקמעונאי בארה"ב ובמדינות רבות אחרות.

נתונים של World Container Index מראה כי נכון להיום שילוח של מכולת 40 רגל בשמונה נתיבי סחר מרכזיים ממזרח אסיה למערב ארה"ב הגיעו לקראת סוף אוגוסט ליותר מ-9,000$. זה מייצג עלייה של 360% מהשנה הקודמת. באותה תקופה נרשמו 36 אניות מכולה עוגנות סביב נמלי לווין של לוס אנג'לס ולונג ביץ' על פי דיווחי הרשויות של דרום קליפורניה. זה המספר הגדול ביותר מאז פברואר. סוכנות Biesterfeld of C.H. Robinson מוסרת כי העומס הזה מתחיל להצטבר למעשה בכל נמל ונמל ברחבי ארה"ב.

נותר רק לאחל חג מולד שמח לצרכנים.

מה כל זה מלמד?

ברבור שחור

משבר עלויות השינוע ואיתו העלייה במחירי השינוע העולמיים, כאמור ימשיכו ללוות אותנו עוד כברת דרך. זה test case של המערכת העולמית שהשתבשה עקב המגיפה. המערכות של היום נהיות יותר ויותר מתוחכמות, הן משולבות בגורמים מתחומים שונים ובהשפעות של אירועים ממדינות שונות. ראינו זאת כאשר וירוס קטן ומיקרוסקופי משוק בעלי החיים בווהאן הפיל באחוזים רבים את כלכלת העולם בכללותו. הצטברות האירועים השונים שהוא יצר הביאה למשבר בזמינות ובעלויות השינוע הבינלאומי.

כיצד זה ישפיע הלאה? אם זה ימשך זה בהחלט יעודד ספקים ברחבי העולם להעדיף יצרנים הנמצאי בקירבה יבשתית אליהם על פני יצרנים זולים יותר הנמצאים במרחקים. זאת בעיה לתעשייה המזרח אסייתית.

פעילות כלכלית עסקית, כל פעילות, בעולם של היום ושל מחר מחייבת בחינה של ההשפעות האפשריות במדינות רבות ותחומים שונים. בעיקר היא מחייבת להיערך לבלתי ידוע. המפה של תכנון אסטרטגי חייבת להכיל שטחים אפורים וגם שוליים, שיאפשרו להתמודד עם ברבורים שחורים.

המציאות העולמית, שבמסגרתה פועל מנהל הפיתוח העסקי, ה-CEO או מנהל השיווק, ידעה תהפוכות. זה נובע מהופעת טכנולוגיות חדשות ומשבשות, עקב התעוררות מלחמות סחר, הופעת סחורות במחירי היצף ושאר גורמים קריטיים ובלתי צפויים.

בכל שלב שכזה אשמח לעמוד לשירותכם, בין אם זה בסדנאות לעובדים ולמנהלים, בייעוץ עסקי גלובלי לפני לקיחת החלטות ובעת משברים, ובאיסוף מידע לפני לקיחת החלטות.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

טל רשף תרבויות ועסקים

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

3 תגובות על “העלייה במחירי השינוע העולמיים”

  1. טל רשף תרבויות ועסקים צביקה הגיב:

    הלוואי $9000 למכולה. יותר בכיוון של $25,000 ל $30,000.

  2. טל רשף תרבויות ועסקים דוד הגיב:

    מה לגבי הובלה אוירית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טאיוון וסין העממית

טאיוון על צומת דרכים

בתחילת 2024 התקיימו בחירות בטאיוון, כאשר השאלה העיקרית שעמדה במרכז מערכת הבחירות הייתה שאלת היחס לסין, והתוצאות מעידות על שינוי מתמשך. טאיוון על צומת דרכים.

סין סגר

סין – המשבר הגדול שעומד להגיע

המירוץ קדימה של סין נעצר בשנים האחרונות: מדינית ובעיקר כלכלית. יש סיבות מאחורי המגמה השלילית הזאת, הן נמשכות והן יביאו להמשך השקיעה הכלכלית של סין,

צ'נגדו סין אנשים אוכלוסיה

כמה תושבים יש למעשה בסין?

מחקרים מגלים כי בסין הרבה פחות תושבים ממה שבנתוני הרשויות. האם יתכן שהרשויות בסין מנפחות את גודל האוכלוסיה? ואם כן, לשם מה, ולא פחות חשוב:

לבנות פעילות יעילה בעולם

הפרדת כלכלות סין וארה"ב

  הסימנים מצביעים על כך שסין וארה"ב יוצרות לעצמן גושים מדיניים נפרדים בעלי מבטע נפרד, מערכת סליקה נפרדת, אינטרנט נפרד ומערכת סחר נפרדת. כולם מצביעים