העלייה במחירי השינוע העולמיים

בעיית השינוע הגלובלי של השנה וחצי האחרונות נובעת ממגוון גורמים ומשפיעה על מדינות, מוצרים ותחומי מסחר רבים. היא כאב ראש ליצואנים, ליבואנים, לאנשי שינוע ובסופו של דבר כמובן גם לצרכן הסופי, והיא עדות למורכבות של כאוס הסחר העולמי שבו משק כנפי פרפר בנמל מטענים בסין גורם לעליית מחירים לצרכן הסופי בוולמארט, בקארפור וגם במשביר לצרכן.

כ-93% מהמסחר העולמי מתבצעים דרך הים וזאת בעולם של צמיחה, מהירה יותר או פחות משנה לשנה. צמיחה גורמת לעליה בביקושים, אלה גורמים לעליה בסחר העולמי ועקב כך גדל בהתמדה הביקוש להובלה ימית, גם לפני הקורונה. כן, חברות הובלה בנו ורכשו אניות נוספות ככל שהתאפשר,  אבל הגידול בנפח ההובלה לא ענה על הביקוש ועוד לפני הקורונה כבר החלו להיווצר צוארי בקבוק.

ואז התפרצה הקורונה.

 

כאן החל הסחרור, והיו לו גורמים רבים

עליה במחירי השינוע הבינלאומי

ראשית כול המגיפה העולמית יצרה מצב לא אחיד שבו למוצרים מסויימים נרשם יתר ביקוש, למשל מוצרי רפואה, מיגון ומוצרי פעילות בבית, ואילו לאחרים נרשמה ירידה בביקוש, כמו ציוד וריהוט משרדי למשל. גם הפגיעה הרנדומלית של הקורונה במדינות שונות גרמה להאטה בפעילות במקומות שונים, פעם באיטליה וספרד, ופעם בהודו ובברזיל. כל אלה גרמו לשילוח בלתי סימטרי שבו צד אחד שולח יותר מאשר מקבל. יותר יבוא מאשר יצוא, או להיפך, הופך את המשלוח החד כיווני ליקר יותר כי האניה והמכולות ריקים במשך מחצית מהמסע.

גם הייתה כאן הזדמנות לחברות השילוח, הביקוש האדיר לציוד מגן עם פרוץ המגיפה דחף קדימה המוני יבואנים שיודעים שכל מסיכה, חלוק או מזרק שהם יביאו יחטפו מהמדפים והיו מוכנים לשלם יותר על מנת להשיג זאת, וכאשר הלקוח מוכן לשלם – ספק השירותים כמובן מעלה מחירים. לא כולם שילמו ומשלמים עלויות מטורפות, רשתות גדולות, דוגמת Home Depot בארה”ב, מחזיקות בחוזים ארוכי טווח עם חברות הובלה בעלות קבועה, אבל כמו תמיד המכה פוגעת בעיקר בקטנים יותר.

אל אלה הצטרפה הירידה הבלתי אחידה בביקושים בתחומים רבים במקומות מוכי מגיפה עקב התחלואה הגדולה, כפי שתיארתי כבר בשעתו בכתבה במוסף הארץ ההשבתה של שווקים שנכנסו להסגר גרמה למשל לכך שמכולות בנמלי יעד לא נפרקות עקב חוסר ביקוש למוצרים, ואז יורדות המכולות הללו ממציבת המכולות העולמית ונוצר בהן חוסר שמעלה, שוב, את הביקוש ואיתו את העלויות, ובעיות בנמלי אירופה משפיעות על זמינות השינוע בשאר העולם כי אנחנו הרי כפר גלובלי של סחר. אמרנו משק כנפי פרפר, נכון?

לא רק חוסר האחידות השפיעה, גם נוצר מצב של עליה וירידה כלליים בביקושים ובהיצע: הקורונה גרמה לירידה בביקושים בתחומים רבים ברחבי העולם, ירידה בהיקף הסחר העולמי גורמת להשבתת אוניות שאין להן ביקוש. מאוחר יותר משתחרר הסגר במדינות רבות, נוצר שוב ביקוש של צרכנים, כאשר כבר נוצרה ירידה בהיצע השינוע, עקב השבתת האוניות ושוב באה עליה במחירים וצוארי בקבוק של אספקה.

בתוך התהליכים המקומיים והכלליים הללו היו אירועים נקודתיים שרק הוסיפו לבעיה. הבולטים שבהם היו:

  • השבתת קוי היצור בסין בתחילת המגיפה, שגרמה לחוסר באספקת כל מה שמיוצר בסין ועלייה בביקוש ובעומס במדינות יצור חליפיות.
  • חסימת תעלת סואץ מסוף מרץ 2021, שהשביתה מאות אוניות בכניסה לתעלה וגרמה לעיכוב באספקה, בעיקר לנמלי אירופה והמזרח התיכון.
  • השבתת נמל ינטיאן שבדרום סין בהתפרצות הקורונה של יוני 2021 שהעבירה את הלחץ לנמלים סיניים אחרים.
  • השבתת הטרמינאל בנמל נינגבו החל מ-11 באוגוסט עקב תחלואת קורונה.
  • סגירת קוי יצור בוייטנאם עקב תחלואה בוריאנט הדלתא.

בכלל הופעת וריאנט הדלתא, לאחר שכבר נוצרה אופטימיות בעקבות היציאה לשווקים של החיסונים, גרמה לפקקים חדשים, בעיקר בדרום מזרח אסיה. היו כמובן אירועים נוספים במדינות שונות, הסגר הגדול בהודו. הסגרים הגדולים באירופה, כדוגמה. דיווחי רשויות מראים כי סגירה של נמל או טרמינאל, כמו במקרה של נינגבו, גורמת לעיכוב של קרוב לחודש בפעילות גם אם סיום ההשבתה לקח מספר ימים. בזמן ההשבתה בינטיאן זמני ההמתנה לספינה בטרמינל המכולות הבינלאומי בשנז’ן, עקב העברת העומס מנמל מושבת לנמל פעיל, זינקו מזמן המתנה ממוצע של חצי יום ל-16 יום.

בעצם לא מדובר רק בהעברה לנמלים אחרים באותה מדינה, העומס בסין בשלבים השונים שלו העביר חלק מהעומס אל אלטרנטיבות דוגמת וייטנאם, אינדונזיה, מקסיקו וברזיל ויצר גם שם עומס, בישראל הייתה הפניית יבוא אל טורקיה בתחומים מסויימים. עיכוב בתחבורה ימית מעביר חלק מהעומס לתחבורה אוירית, מייקר את ההובלה של המוצרים שנשלחו בדרך האויר, ובאותה הזדמנות יוצר גם במסופי המטען של נמלי התעופה עומס.

 

מה אנו צפויים לראות?

העתיד

על פי מקורות בחברת הספנות הענקית MSC  נראה כי מחירי ההובלה הימית לא עומדים לרדת בקרוב.

ספציפית בישראל יש, נכון להיום, פקק בנמלים עקב הפסקת גיוס עובדים חדשים לקראת פתיחת הנמלים הפרטיים  וכתוצאה מתוכנית התייעלות שכוללת פרישת עובדים. היום עומדות בנמלי חיפה ואשדוד מכולות ריקות שסותמות את הנמלים ומגדילות את ההוצאות של היבואנים, וסביבן כמובן צואר בקבוק של הובלה. הפתרון צפוי להגיע לקראת סוף השנה כשיפתחו את הנמלים החדשים, אבל זה כמובן לא יפתור את הבעיה הגלובלית שבה אנו דנים כעת שתמשיך להשפיע על ישראל כמו על כל השאר.

דיווחים בסוף אוגוסט של חברות סחר מראים שהמחסור והמחירים הגבוהים נמשכים וימשכו גם הלאה, וצפוי מחסור במותגים ובהם למשל  קרוקס ואדידס למכירות סוף השנה. בשורה רעה למכירות של הסקטור הקמעונאי בארה”ב ובמדינות רבות אחרות.

נתונים של World Container Index מראה כי נכון להיום שילוח של מכולת 40 רגל בשמונה נתיבי סחר מרכזיים ממזרח אסיה למערב ארה”ב הגיעו לקראת סוף אוגוסט ליותר מ-9,000$, מה שמייצג עלייה של 360% מהשנה הקודמת. באותה תקופה נרשמו 36 אניות מכולה עוגנות סביב נמלי לווין של לוס אנג’לס ולונג ביץ’ על פי דיווחי הרשויות של דרום קליפורניה, המספר הגדול ביותר מאז פברואר, וסוכנות Biesterfeld of C.H. Robinson מוסרת כי העומס הזה מתחיל להצטבר למעשה בכל נמל ונמל ברחבי ארה”ב.

נותר רק לאחל חג מולד שמח לצרכנים.

 

מה כל זה מלמד?

ברבור שחור

משבר עלויות השינוע, כאמור ימשיך ללוות אותנו עוד כברת דרך, הוא test case של המערכת העולמית שהשתבשה עקב המגיפה. המערכות של היום נהיות יותר ויותר מתוחכמות, הן משולבות בגורמים מתחומים שונים ובהשפעות של אירועים ממדינות שונות. ראינו זאת כאשר וירוס קטן ומיקרוסקופי משוק בעלי החיים בווהאן הפיל באחוזים רבים את כלכלת העולם בכללותו, והצטברות האירועים השונים שהוא יצר הביאה למשבר בזמינות ובעלויות השינוע הבינלאומי.

כיצד זה ישפיע הלאה? אם זה ימשך זה בהחלט יעודד ספקים ברחבי העולם להעדיף יצרנים הנמצאי בקירבה יבשתית אליהם על פני יצרנים זולים יותר הנמצאים במרחקים, וזאת בעיה לתעשייה המזרח אסייתית.

פעילות כלכלית עסקית, כל פעילות, בעולם של היום ושל מחר מחייבת בחינה של ההשפעות האפשריות במדינות רבות ותחומים שונים, ובעיקר היא מחייבת להיערך לבלתי ידוע. המפה תכנון אסטרטגי חייבת להכיל שטחים אפורים וגם שוליים, שיאפשרו להתמודד עם ברבורים שחורים.

המציאות העולמית, שבמסגרתה פועל מנהל הפיתוח העסקי, ה-CEO או מנהל השיווק, ידעה תהפוכות בעקבות הופעת טכנולוגיות חדשות ומשבשות, עקב התעוררות מלחמות סחר, הופעת סחורות במחירי היצף ושאר גורמים קריטיים ובלתי צפויים.

בכל שלב שכזה אשמח לעמוד לשירותכם, בין אם זה בסדנאות לעובדים ולמנהלים, בייעוץ עסקי גלובלי לפני לקיחת החלטות ובעת משברים, ובאיסוף מידע לפני לקיחת החלטות.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

תגובה אחת על “העלייה במחירי השינוע העולמיים”

  1. צביקה הגיב:

    הלוואי $9000 למכולה. יותר בכיוון של $25,000 ל $30,000.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כפר נטוש - יפן

נטישת הכפרים וערי הביניים

במאות השנים האחרונות רואה העולם מעבר הולך ומאיץ של מעבר מהכפר אל העיר, זה ידוע, אבל כעת נוסף מצב חדש יחסית ונוסף: המעבר מערי הביניים

דימוי חדש לסין

האם תצליח סין לשפר את הדימוי הבינלאומי שלה?

האם זה בא בהפתעה? זה היה צפוי? השבוע, במפגש עם בכירי המפלגה הקומוניסטית הסינית, הודיע נשיא סין, שי ג’ין פינג, כי על סין לספר לעולם

מיסוי זרים בסין

הרפורמה במיסוי זרים בסין מאיימת על חברות זרות

ב-31 בדצמבר 2021 יסתיים תוקפו של הפטור ממיסוי על 3 סוגי הוצאות לזרים בסין, כאשר המיסים שעליהם יבוטל הפטור הם שכירת דירה, חינוך ילדים ולימוד

שיווק גלובלי

שיווק במדינות שונות ותרבויות שונות

זאת קלישאה לומר שלא ניתן לשווק באותה דרך בכל מקום, ובכל זאת פעם אחר פעם אני נתקל במנהלים וחברות שמבצעים ביאנגון או בקינשאסה את מה