סין – המשבר הגדול שעומד להגיע

המירוץ קדימה של סין נעצר בשנים האחרונות: מדינית ובעיקר כלכלית. יש סיבות מאחורי המגמה השלילית הזאת, הן נמשכות והן יביאו להמשך השקיעה הכלכלית של סין, לקראת משבר כבד עוד יותר. התמונה שניצבת מאחורי התהליך הזה מורכבת אבל שווה להתעמק וללמוד ולהבין אותה. לאט לאט. משבר הנדלן בסין הוא חלק ממשבר ענק שמאיים על כלכלתה. בואו נקרא ונראה את התמונה המלאה.

מניין הכל התחיל

מלחמות הסחר

הדברים נראו אופטימיים מאוד בסין בתחילת שנות האלפיים. המדינה הייתה בצמיחה מהירה ברציפות מאז תחילת שנות ה-80. היא הייתה פס היצור של העולם, יצרה הכל ובכמויות, מטבע זר זרם אל קופתה והרזרבות שלה היו מושא לקינאה. בתחילת המילניום 35% מהתמ"ג הסיני היה מבוסס על יצור ועל יצוא. היא הציעה עלויות יצור נמוכות ואת שרשראות היצור הטובות בעולם.

להזמנת הכשרת עובדים ומנהלים לפעילות מול סין צרו קשר

הכל השתנה עם הופעת משבר 2008. היצוא לשוקי העולם היה מנוע הצמיחה של סין, אבל שוקי העולם ספגו מכה ולא יכלו להמשיך לרכוש באותו קצב והמדינה חוותה ירידה בהזמנות. זה הביא לירידה בהכנסות ובמאזן הסחר עם סכנה למיתון. מדינה לא דמוקרטית כמו סין לא יכולה להרשות לעצמה כניסה למיתון, זה מסכן את יציבות המישטר ובמקום כסף שנכנס משוקי העולם היא הזרימה כסף באופן יזום: מתן אשראי, בניית תשתיות והורדת הריבית. היואנים זרמו אל השוק הסיני, ומה היה היעד העיקרי של הכספים שזרמו למשק? כמובן, הנדלן.

למה נדלן?

נדלן הוא הדרך הקלה ליצור ביקוש וזרימת כסף בשוק הפנימי, במיוחד בדינה כמו סין בה החלום של כל משפחה, באופן מסורתי, הוא לצבור בניינים ודירות. עם זאת זה מנוע צמיחה טריקי. הוא מקבל השקעות ומייצר בניה רק כל עוד יש ביקוש, כל עוד יש אנשים הזקוקים לדיור וחברות הזקוקות למשרדים ואולמות יצור. עם הזמן, באופן טבעי, הביקוש קיבל מענה, חלק מהבניה לא הצליח להימכר, נוצר עודף היצע והמנוע התחיל להיעצר.

זה לא קרה מייד. בשלב הראשון זה הצליח, נוצרה צמיחה וסין הייתה אחת המדינות היחידות שלא חוו משבר של ממש באותה תקופה. היה לכך מחיר: החיר היה שינוי מבני מהתבססות על יצור תעשייתי לעבר נדלן, וןהנדלן, כפי שראינו, שונה מהיצור והיצוא, הוא נעצר עם הזמן.

כך זה היה, החלק של היצור בתמ"ג ירד מ-35% ל-20%. אלה שלקחו אשראי כדי לרכוש נדלן נכנסו לחובות ונוצרה בועת חוב גדולה. הרוכשים חייבים כסף לבנקים, הבנקים חייבים כסף לרשויות. מה יקרה לחובות הללו כאשר עודף ההיצע יוריד את הערך של הנכסים שהם רכשו? ומניין ימשיך לבוא המימון של החזר ההלוואות שהם לקחו?

התפנית

יעוץ והכנה לרילוקיישן

זה היה התהליך שהוביל ממשב 2008 לעבר בועת החוב ועודף היצע, אבל משבר 2008 לא היה הגורם היחיד ששיחק כאן תפקיד. כבר קודם לכן דובר על כך שסין, שהולכת ומתפתחת ועקב כך מתייקרת, תצטרך לשנות את בסיס הכלכלה שלה ולעבור מיצור המוני של מוצרי צריכה עתירי ידיים עובדות לעבר יצור טכנולוגי מתקדם המבוסס על מחקר וחדשנות שאינו תלוי בעלויות המטפסות. זה היווה חלק מתוכנית החומש והמעבר לשם החל לנוע כבר קודם לכן.

מעבר שכזה לא מתרחש בן לילה ולא בקלות. בינתיים המשיכו פסי היצור לעבוד, כי הממשל לא רצה שהם יסגרו וישלחו את הפועלים שלהם הביתה לאבטלה. פסי היצור המשיכו לפלוט מוצרים בכמויות ונוצרו עודפי יצור. לצד זה, כפי שראינו, נוצרו גם עודפי בניה. היום סין זרועה בשכונות לא מאוכלסות ובמגרשים עמוסים במכוניות שיוצרו אך אין להן ביקוש.

במקביל היה ניסיון להתניע את היצור הטכנולוגי, אך הוא נעשה בצורה לא יעילה. חברות טכנולוגיות סיניות קיבלו כאמור אשראי והן הוציאו מטבע זר על רכישת טכנולוגיות ורכישת חברות טכנולוגיה. ככה זה כשתוכנית החומש מצווה לעבור לטכנולוגיות והבנקים נותנים אשראי ביד רחבה.

המטבע הזר זרם החוצה, חלק גדול מהשקעות אלו לא הניב את התשואה המבוקשת, וכל מה שתואר כאן גרם לאבדן הון כאשר סין עמדה להיות זקוקה לשני אלה יותר מתמיד. סין דיממה מטבע זר והרזרבות שלה ירדו בתקופה זאת מ-4 טריליון ל-3 טריליון דולאר. התנדפות של רבע בתוך תקופה קצרה.

מה קורה כשהרזרבות יורדות?

סין החלה בהדרגה לסגור את הברזים. להגביל את היכולת של חברות להוציא מטבע זר מהמדינה. לקצץ בהיקף של פרוייקטים. להגביל את מתן האשראי. נרשמה ירידה בביקוש לרכישת נדלן ודבר זה התגלה כבעיה גדולה כאשר הנדלן הפך למנוע הצמיחה העיקרי. בסין הכסף הגדול שמקבלות הרשויות המקומיות והאזוריות מושג על ידי הכנסות ממכירת שטחים לבניה. כשיש האטה ביוזמות נדלן יש ירידה בהכנסות הרשויות.

התגלעו קשיים נוספים שיצקו שמן על המדורה. האוכלוסיה בסין החלה להזדקן וזה פגע בדינמיות הכלכלית שלה. מדיניות החוץ האגרסיבית של הנשיא שי ג'ינפינג יצרה סנטימנט אנטי סיני בציבור ובממשלות העולם, מה שפגע בשיתופי פעולה וברכישת מוצרים סיניים. התפרצות הקורונה בסין והטיפל השערורייתי בה העמיקו את הסנטימנט השלילי. הסגרים הדרקוניים הבריחו משם חברות יצור ומשקיעים. גורמים רבים נוספו אל הגורמים העיקריים ודירדרו הלאה את כלכלת סין. סין – המשבר הגדול שעומד להגיע.

מה קורה כרגע?

יואן סין מטבע כסף

המשבר כבר כאן. מדיניות הצמצום פגעה בחברות הנדלן הסיניות, ובראשן חברת Evergrande. כשחברות כאלה פושטות את הרגל הן מפסיקות לשלם מסים ולרכוש אדמות ונפגעות הכנסות המדינה. הן מפטרות אלפים רבים של עובדים המצטרפים למעגל האבטלה. מעל לכל הן משאירות רוכשים רבים בלי עתיד. מרבית הרכישות מתבצעות על ידי משכנתאות והלוואות, כלומר תשלום עתידי. כאשר החברה פשטה את הרגל והפרוייקט לא הושלם, הרוכש מחוייב להמשיך לשלם את המשכנתא, אבל דירה אין לו.

המשבר המחריף כבר בדרך: יש בועת נדלן של עודפי בניה. לצידה מובטלים רבים ואנשים שרכשו דירה ולא קיבלו אותה. הפרוייקט נבנה על ידי אשראי שנלקח מהמדינה או מהבנקים. האשראי שניתן לא יוחזר וזה מגדיל את בועת החוב. נעצרת רכישת אדמות והרשויות המקומיות נתקעות בחוסר מימון לפעילות שלהן.

אתם רואים את התהליך המתקיים כאן? האבטלה פוגעת ביכולת החזר ההלוואות. ירידת הבניה פוגעת בהכנסות הרשויות המקומיות. ירידת הכנסות הרשויות פוגעת ביכולת שלהן לממן סקטורים שיוכלו להניע את הכלכלה קדימה, בעיקר יצור טכנולוגי. כל אחד מהסעיפים הללו פוגע ביכולת המדינה לתקן את הסעיפים האחרים. זה הולך ומעצים. זה ימשיך להתעצם. יש כאן תהליך, שלא רואים את הפיתרון שלו באופק, של פגיעה באזרחים, בסקטור הפרטי וברשויות בעת ובעונה אחת.

זה סיחרור וזה זה לא רק תהליך כלכלי. חלקים גדלים והולכים באוכלוסיה מתמלאים תיסכול ומרירות, וזה בדיוק מה שהשלטון בבייג'ינג לא רצה שיקרה. איזה משבר יתרחש קודם? המיתון הכלכלי או התערערות הסדר המימשלי?

כיצד על החברה הישראלית להתנהל במצב הזה?

סין של היום ושל מחר היא משק ענק עתיר משאבים ויכולות אבל עם צפי לא מבטיח. לא צריך למהר ולהספיד אותה. יש לה עדיין רזרבות מט"ח אדירות, גם אם הן ירדו. יש לה משק הנשמע בצורה ריכוזית לשלטון. שרשראות היצור שלה הן עדיין הטובות בעולם. יש ויהיה מה לעשות בה וערך מוסף להפיק ממנה. כל זה נכון, אבל לצד זאת הכרחי לנקוט משנה זהירות.

ככל שיורדת הצמיחה הכלכלית נפגע השוק הפנימי ויש בו פחות פוטנציאל מכירה. בעת ובעונה אחת גם נפגעת היכולת של קרנות ההשקעה הסיניות לגייס כספים וזה עלול להחמיר עם הזמן. הסיכון היותר מפחיד הוא על היציבות הפנימית של סין. אם התחושות השליליות המצטברות על המצב, ועקב כך על המפלגה והמנהיג, יתגברו, שינויים יכולים להתרחש ברמת המימשל: שינויי מדיניות? שינויי גברי בשלטון? דמוקרטיזציה? מהומות? נסיונות הפיכה? נסיונות מהפיכה? אין לדעת.

אין טעם להיכנס להיפותזות, ובכל מקרה לא נראה שמשהו מכל אלה יקרה בעתיד הנראה לעין, מדובר, אם זה יתרחש, בתהליכים ארוכי טווח, ועם זאת כדאי לפקוח עין ולקחת זאת בחשבון.

אם יש לכם פעילות שהתאימה לסין בעבר אבל אולי כבר לא מתאימה לסין כדאי להוציא אותה לשווקים אחרים, אתם מוזמנים לקרוא על מדינות יצור חלופיות לסין. בסין עצמה, עם זאת, ככל שהדברים ידרדרו צפוי כי העלויות תתחלנה לבסוף לרדת. זה יקח זמן, אבל זה יכול להוזיל את הרכש ממנה. גם כאן כדאי לפקוח עין.