העתיד של פקיסטן, העתיד של העולם

בפקיסטן ריבוי לאומים דתות ואינטרסים, פצצות גרעין וחוב עצום. פקיסטן בשנת 2023 נמצאת על סף משבר ממשלי, על סף קריסה עקב חוב לאומי, נתונה ללחצים אסטרטגיים מצד הודו, סין, אירן ואפגניסטן, שכנותיה, ומחזיקה ברשותה מצבור כלי נשק גרעיניים וטילים שעלולים להימכר או להיות משוגרים, מה שיבוא קודם. זאת כבר מזמן לא בעיה פנים פקיסטנית. הנושא שבו מדובר הוא העתיד של פקיסטן, העתיד של העולם.

החוב – הפצצה המתקתקת

נכון לסוף שנת 2022 החוב החיצוני של פקיסטן עמד על כ-126 מיליארד דולאר ומאז הוא המשיך לגדול. זה חוב עצום בגדלו שמהווה 85% מתוצר הלאומי הגלמי לשנה, ולצידו חוב פנימי בסדר גודל של כמה עשרות מיליארדים נוספים. הגודל של החוב הוא כזה שמרבית הכנסות המדינה במטבע חוץ מופנות לתשלום הריבית עליו. כך אי אפשר לנהל כלכלה.

למעשה המצב שתואר כאן ממשיך להחמיר משבוע לשבוע, כך שכרגע המספרים צפויים להיות חמורים יותר. חששות עולים מצד אנליסטים שסין, המחזיקה בידה על פי המדווח כ-20% מהחוב, למעשה מחזיקה בחוב גדול יותר שלא כולו מדווח לציבור. כלכלת פקיסטן תלויה ביבוא של מוצרים חיוניים רבים וחלקם התייקרו עקב מלחמת רוסיה אוקראינה. החקלאות היא בסיס כלכלת המדינה והתעסוקה, וזאת נפגעה קשות השנה עקב שטפונות עצומים בהיקפם שפגעו במדינה.

הקליקו ליעוץ עסקי כלכלי לפעילות מול שוקי העולם

כאמור בפקיסטן ריבוי לאומים דתות ואינטרסים, פצצות גרעין וחוב עצום. החוב החיצוני שצוין מחולק בעיקרו בין גופים בינלאומיים, דוגמת הבנק הלאומי, בנק אסיה וקרן המטבע העולמית, לבין מקורות פרטיים פיננסיים בעולם. לצד אלה יש חוב גדול לסין, וכמו כן גם חוב פנימי. מה ניתן לעשות?

הגופים הבינלאומיים צפויים להתגמש למען פקיסטן על מנת למנוע את קריסתה, זה האינטרס שלהם. הגופים הפרטיים הפיננסיים, לעומת זאת, לא יעשו כך. הם קיימים למען רווחיות ואין להם שיקולים גלובליים או הומניטריים. סין, מהצד השלישי, צפויה להתגמש ואולי אף לשמוט חלק מהחוב בגלל החשיבות של פקיסטן עבורה, המהווה מסדרון בין מערב סין לאוקינוס ההודי, ובגלל חשש מסנטימנטים אנטי סיניים בקרב האוכלוסיה המוסלמית בפקיסטן ובמערב סין. בחוב הפנימי זאת תהיה טעות לגעת, שמיטת חובות פנימית תגרום שרשרת פשיטות רגל ותנחית מכה חמורה נוספת על כלכלת המדינה.

ניתן לראות באופק הקלות, ניתן לראות דחיה בתשלומים, אבל פתרון לא רואים באופק, בעיקר משום שהכלכלה של פקיסטן מדשדשת במקום, והגורמים שהכניסו אותה למשבר ממשיכים לפעול ברקע. כאשר המים דולפים מהדלי מילוי נוסף של מים לא יפתור את הבעיה.

הכלכלה הפקיסטנית

הבעיות שהובילו לחוב העצום והמאיים הועצמו על ידי השטפונות ועליית מחירי הסחורות, אך הן נוצרו זמן רב קודם לכן. פקיסטן, בניגוד להודו שכנתה שממנה נפרדה בעת הקמתה, לא השכילה לבנות כלכלה משגשגת. הטכנולוגיה שלה מפגרת, התעשיה המובילה בה היא הטקסטיל, החקלאות, שמהווה אחוז גדול מהפעילות וכוח האדם, עדיין פרימיטיבית במרביתה ובעלת תפוקה נמוכה. התיירות לא ממריאה, למרות האתרים המרהיבים שבה, עקב חוסר הבטחון הפנימי והמיקום המרוחק.

אם כל זה לא מספיק, פקיסטן גם סובלת מניהול כלכלי גרוע לאורך מרבית תולדותיה. הדבר מתבטא בהוצאת כספים עצומים על פרוייקטים גרנדיוזיים כאשר לא ברור כיצד ניתן יהיה לממן אותם. לצידם בניית תשתיות מרשימות שיתנו פרי לטווח ארוך, כאשר הצורך הבוער הוא בפתרונות לבעיות מיידיות. על אלה ניתן להוסיף הוצאות צבאיות אדירות לנוכח המתח בין פקיסטן להודו, המחלוקת בנוגע לקשמיר, הזליגה של הסכסוך מאפגניסטן השכנה וקבוצות טרוריטיות איסלמיות פנימיות.

הבסיס הכלכלי הרעוע יחד עם ההוצאות הבלתי מבוקרות דחפו את הממשלה לקבלת החלטות, אשר לא תמיד היו רציונליות. למשל כאשר הידלדלו רזרוות מטבע החוץ הוטלו מכסים והגבלות על יבוא דלקים וסחורות. החוסר באלה פגע בתעשיות המצומצמות של המדינה, ובעיקר תעשיית הטקסטיל, ומנעו מהן לייבא חומרי גלם שיאפשרו להן לייצא ולהכניס מטבע זר למדינה.

לאחרונה דווח כי בקופת פקיסטן יש מספיק רזרבות מטבע חוץ למספר שבועות בלבד של יבוא מוצרים ההכרחיים לקיום אוכלוסייתה. מה יקרה אם הניהול הכלכלי הכושל, הבסיס הכלכלי הרעוע והחוב העצום יחברו יחד ויגרמו לקריסתה? כאשר הכלכלה קורסת למדינה אין יותר משאבים על מנת לנהל אותה פנימית, לשטר אותה ולשמור על המבנה שלה. מבט על המצב הפנימי שלה מראה כי כוחות רבים בפקיסטן מחכים שזה אכן יתרחש.

המצב הפנימי

האיום הראשון הוא האיסלם הפודמנטליסטי. במדינה זאת קבוצות קנאיות רבות. חלקן, בהשראת אפגניסטן, שואפות למשטר דוגמת הטליבאן. נכון להיום הן בפיקוח גופי הבטחון, לעתים טוב יותר ולעתים פחות. עם קריסה של מערכות המדינה, כאשר הן תהיינה חופשיות לפעול, הן ינסו לערוך הפיכה דוגמת אלה שהיו באירן ובאפגניסטן. חשבו על כך לרגע, מדינה איסלמיסטית בעלת יותר מ-230 מיליון איש ובעלת כוח גרעיני.

קיים גם האתגר האתני. בפקיסטן מספר קבוצות לאומיות שונות. אנשי הפשטון, מיעוט בן כ-40 מיליון איש, החיים במערב המדינה, שואפים במרביתם להגדרה עצמית, חולקים זהות עם הפשטון שמעבר לגבול האפגני ויכולים לנצל חוסר שקט וחוסר משילות על מנת להתנתק מהמדינה האם ואולי להתאחד עם אפגניסטן. זה יצור מדינת פשטון גדולה פי 3 מאפגניסטן של היום.

מה יעשו הבלוצי'ים, שיש בהם רבים הדורשים עצמאות לחבל בלוצ'יסטן הענק בדרום מערב המדינה? הקשמירים שבצפון מזרח המדינה החולקים זהות משותפת עם תושבי חבל קשמיר ההודי. הפנג'בים שבדרום מזרח המקיימים אחדות אתנית עם רבים מתושבי פנג'ב ההודית, וישנם גם הסינדים.

מצב שכזה מעלה את הציפיה לאיש חזק שיעשה סדר, ואת המשבצת הזאת ממלא אימרן חאן. זה פוליטיקאי פופוליסט, שחקן קריקט בעברו, שכבר משל במדינה והודח עקב שחיתות. הוא ניצב מול אישומים ומאסר, אך היום ניצבים מאחוריו מיליוני פקיסטנים הרואים בהאשמות נגדו עלילה ותיק שהרשויות תפרו לו על מנת להרחיק אותו מהפוליטיקה. הוא יודע לנהל את קהל מעריציו ועושה זאת מתוך התמקדות בצרכיו האישיים בלי לתת את הדעת על גורל המדינה.

הגודל של הקבוצה הזאת והמיליטנטיות שלה מאיימים על הסדר הציבורי, ובינתיים הרשויות מעכבות את מאסרו ואת משפטו על מנת להימנע מסכנת מלחמת אזרחים של ממש. כל עוד הוא שם, לא ניתן לערוך רפורמות שיתנו למדינה יציבות וצמיחה. ברגע בו הוא לא יהיה, עלולה לפרוץ מלחמת אזרחים. מעל לכל אלה הסכנה היותר גדולה היא הגרעין.

הפטריה שממעל

למרק המבעבע הזה נוסף מרכיב חריף במיוחד – הכוח הגרעיני. לפקיסטן כורים גרעיניים ופצצות גרעין, שהיא הקימה לאורך השנים על רקע מרוץ החימוש מול הודו. עד כה היא שמרה על הכוח הזה בצורה אחראית, אך מה יקרה אם תתפרק המדינה? לרשותם של השליטים החדשים, מקומיים או כלליים, יעמדו למעלה ממאה ראשי נפץ גרעיניים וארסנל של טילים שיכולים לשאת אותם עד לטווח של 2,200 ק"מ. קחו מחוגה, הביטו במפה של האזור ובדקו אילו ערים, מרכזים ומדינות זה מכסה.

זה מכסה את מרבית שטחה של הודו, האויבת המסורתית. על מנת למנוע פטריות גרעיניות מעל עריה יתכן כי היא תפלוש אל תוך המדינה המתפוררת בכוח צבאי מלא כדי למנוע זאת, ומשמעות הדבר היא מלחמה רחבת היקף במרחב בו חי ציבור של למעלה מ-230 מיליון איש. לא הייתה לחימה בהיקף כזה מאז מלחמות העולם.

מה תעשה אירן, השכנה ממערב במקרים כאלה? מה תעשה סין ששוכנת מצפון ויש לה אינטרסים רחבי היקף בפקיסטן? הדימיון הגיאו פוליטי יכול להגיע למקומות רבים וקטסטרופליים לעתיד העולם. העתיד של פקיסטן, העתיד של העולם. כן, זאת כבר מזמן לא בעיה פנימית שלה.