אירלנד – כלכלה של שדונים

כלכלת אירלנד עלולה לבלבל ועם זאת יש הרבה מה ללמוד ממנה. באירלנד התמ"ג פורח ומצב התושבים לא טוב. יש כאן שיעור בכלכלה. היא נהנית מתמ"ג עצום, הגבוה ביותר בקרב מדינות המערב, אבל רמת החיים של תושביה לא גבוהה במיוחד ומרביתם אינם שבעי רצון. מה הכלכלה האמיתית של אירלנד? כיצד נוצר מצב מוזר שכזה ומה ניתן ללמוד ממנו?

ההצלחה הכלכלית

כפי שניתן ללמוד מנתוני קרן המטבע העולמית המוצגים כאן בדיאגרמה, אירלנד נהניתת מתמ"ג גבוה מאוד. 145 אלף דולאר לאדם לשנה, זה מספר עצום. לא רק שהוא מעל לתמ"ג של מדינות דוגמת צרפת ובריטניה שפעם הביטו על אירלנד העניה מלמעלה, אלא אף מעל אלה של שיאניות התמ"ג דוגמת שוייץ ולוקסמבורג.

להרשמה לקבלת הכתבות בנושאי עסקים, תרבויות וכלכלה בלי עלות גללו למטה ומלאו פרטים ב"הרשמה לניוזלטר"

כן, מדובר ברפובליקה של אירלנד, ששמה הרשמי הוא אירה (Eire) ושהייתה ידועה פעם ככלכלה הנחשלת של מערב אירופה. ידועה בעוני, פיגור טכנולוגי ואף תקופות של רעב. משהו השתנה שם. יש כאן השפעה של חברותה של אירלנד בשוק האירופאי המשותף ובגוש האירו, כמו גם צעדי יעול כלכלי שננקטו בידי הממשלות שלה לאורך השנים. כל זה נכון ומשמעותי, אך הגורם העיקרי, עם זאת, הוא המיסוי הנמוך.

מיסוי זה מושך אליה פעילות, הפעילות מעלה את התמ"ג אך העליה היא רק במספרים, היא לא ריאלית במונחי השפעת הכלכלה על התושבים. זה לא מיוצג במה שמוגדר כהמצב הכלכלי האמיתי, זה שנבחן על פי פעילות ממשית Actual individual consumption (AIC). הפער בין התמ"ג לבין ה-AIC הוא מה שמכונה בשם כלכלת הלפריקון.

כלכלת הלפריקון

הלפריקון (Leprechaun) הוא יצור אגדי במיתולוגיה האירית החי ביערות ועוסק בכשפים ותעלולים. תעלולים הם אחת מהדרכים לראות את הכלכלה האירית. בשנות ה-90 של המאה הקודמת הורידה הממשלה את המיסוי על חברות זרות, כולל מס החברות, לרמות נמוכות מאוד, אפילו אפסיות. עקב כך העבירו אליה, עם הזמן, חברות בינלאומיות רבות את הפעילות שלהן על מנת לשלם עליה מס נמוך.

העברת הפעילות הייתה כמובן דבר טוב לאירלנד, אך לחברות אלו לא היה בדרך כלל עניין אמיתי במדינה שאליה הגיעו, לא במשאבים שלה ולא בכוח האדם שלה. הן היו זקוקות לרישום של הפעילות שלהן בה ותו לא. החברות הסתפקו בדרך כלל בהקמת מרכזי פעילות, והחזיקו בהם כוח אדם משרדי מצומצם באופן יחסי, שרובו מורכב מבעלי תפקידים שנשלחו לשם ממרכזי החברות, מ-Expats, כלומר אזרחים זרים שהגיעו לרילוקיישן. 

במרכזים אלו לא התקיימה בדרך כלל פעילות של פיתוח ומחקר, לא יבאו ולא יצאו סחורות, שירותים או מוצרים. הן היוו ומהוות עד עכשיו ברובן למעשה גיליון אקסל שבו מועברות פעילויות מעמודה אחת לעמודה אחרת. מארה"ב, יפן או גרמניה, שבהן המיסוי גבוה, לאירלנד שבה המיסוי נמוך. תרגיל חשבונאי בעיקרו.

ובינתיים בחיי היומיום

לגבי אלה שלא מתרשמים מתעלולי הלפריקון התוצאה היא כסף שמגיע, עובר וממשיך הלאה, לא נשאר. כן, בשוליים יש תושבים מקומיים שקיבלו תפקידים בחברות אלו. בשוליים יש מידה מסויימת של תשלום מיסים של אותן חברות וצריכה של שירותים דוגמת הסעדה, מגורים, משרדים ושירותים אדמיניסטרטיביים, אבל לא בהיקף שניתן היה לצפות לו על פי עליית התמ"ג שיצרה העברת הכספים הזאת.

בקרב האוכלוסיה האירית זה יצר אי שביעות רצון רחבה. זאת אכזבה שנובעת מרמת הציפיות שנוצרה, זה גם ביטוי לקשיים ריאליים, מה שידוע בשם "המחלה ההולנדית". זה רלוונטי מאוד למי ששוקל לעשות רילוקיישן לאירלנד. הביטוי הזה הוא כינוי למצב בו מדינה משגשגת באופן בלתי פרופורציונלי ובלתי מאוזון בתחום נתון. השגשוג גורם לכך שהתמ"ג עולה, עקב כך עולות העלויות בכל התחומים, כי הן נגזרות ממצב המשק. בהמשך לכך מוצאים עצמם תחומים בלתי משגשגים נתונים לעלויות גבוהות שחונקות אותם.

העלויות עולות באירלנד עקב המחלה ההולנדית ואיתן עולה יוקר המחיה. בנוסף לכך הגעתם של Expats יוצרת ביקוש למגורים המביא לחוסר בדיור לאלה שלא מקבלים הכנסה בדולארים. המיסים והפעילות הביאו אמנם לעלייה מסויימת בתזרים הכספים אל המדינה ואיפשרו שיפור בתשתיות ובשירותים הניתנים לאזרחים, אבל לא ברמות שניתן היה לצפות להן. באירלנד עדיין ההכנסה נמוכה יחסית למדינות מערביות, כולל כאלה בעלות תמ"ג נמוך יותר משלה.

מה יקרה בהמשך?

באופק כבר רואים את סיום החגיגה החשבונאית. כל מי שמכיר את החשיבה האירופאית ובכלל את החשיבה המערבית יכול היה לצפות כי המערב לא ירשה למיסים רבים לחמוק מתחת לידו בדרך שתוארה. באוקטובר 2021 קיבל ארגון ה-OECD החלטה מחייבת, שעליה חתומות מרבית מדינות העולם, כולל מדינות שאינן חברות בו, שקובעת בין השאר כי מיסוי על חברות בינלאומיות גדולות יעמוד לפחות על 15%.

ההחלטה תחול למשל על ארה"ב, ישראל ויפן, היא תחול גם על אירלנד והיא תכנס למימוש כבר בחודשים הקרובים. החלטה זאת תגובה בחקיקה הפנימית של המדינות החברות באיחוד האירופי עד לסוף שנת 2023. הכניסה לתוקף צפויה להיות ב-1 בינואר, 2024.

יתכן וחלק מהחברות יחליטו להשאיר באירלנד את הפעילות שלהן או את חלקה. חלקן הארי, עם זאת, צפוי להעביר אותה למדינות האם או מדינות עיקר הפעילות הפיזית במשך הזמן. זה לא יקרה בן יום ולא יקרה באופן כולל ומלא, אבל תעלולי הלפריקון עומדים להסתיים כבר בחודשים הקרובים, מעבר הכסף ברישומי כלכלת אירלנד יצטמצם דרמטית וצפוי כי התמ"ג יצנח, כמו אויר היוצא מבלון.

החברות הבינלאומיות, שתיאלצנה לשלם מיסוי מלא, תצטערנה על כך, כמובן. מרבית תושבי אירלנד ישמחו כשזה יקרה. המשרדים הכלכליים בדאבלין יתאימו עצמם למצב החדש ולירידת ההכנסות, אבל הם יפנו לדרך חדשה כאשר במרתפי האוצר האירי מצויים סכומים שהצטברו לאורך תקופת התעלולים של הגמד מהיער.

זה סיפור כלכלי לא רגיל שמלמד אותנו דבר או שניים על המשמעות האמיתית של מדידת התמ"ג. מה דעתכם על כך? אתם מוזמנים להביא את דעתכם בתגובות או לכתוב לי אותה.