דונלד טראמפ עורר ציפיות עם בחירתו הראשונה, חלקן חיוביות חלקן שליליות, חלקן התגשמו חלקן לא. עם סיום הקדנציה הראשונה ניתן היה להתחיל לסכם את מה שהוא עשה והיום אנחנו במהלכה של הכהונה השניה, מביטים קדימה.
מה אנו יודעים היום על טראמפ? לאילו דברים ניתן לצפות ממנו? מי הוא באמת?
היום כבר יש לנו ניסיון עם טראמפ הנשיא, בניגוד לטראמפ המועמד, שזה כל מה שהיכרנו כאשר נכנס לחדר הסגלגל בפעם הקודמת. חשוב לזכור כי כשהוא הגיע בפעם הראשונה לבית הלבן הוא היה חסר כל ניסיון ממשלי. מעולם לא שימש קודם לכן כמושל, סנאטור, חבר קונגרס או שר בממשל האמריקאי. היום כבר יש לנו נתונים אודות התפקוד שלו. אודות ההבטחות שניתנו, הדברים שנעשו, הדברים שלא נעשו והתוצאות.
הקליקו לפרטים והזמנת הרצאה אודות דונלד טראמפ
הכהונה הראשונה איפשרה לו לבטא את דעותיו באינטנסיביות רבה וזה משאיר בידינו רקורד מפורט של התבטאויות אודות נושאים רבים. לאחר שהבטיח לבטל את חוק ביטוח הבריאות שחוקק אובמה, הוא אמר "מי ידע שהחוק הזה כל כך מסובך?". הוא הטיח האשמות בפקידים בכירים ובבתי משפט בכל פעם שהם לא פעלו או פסקו על פי רצונו. במפגש עם קציני מטה בצבא ארה"ב הוא הביע למשל את חוסר שביעות רצונות מדרך הפעולה שלהם, והזמין אותם להיות כמו קציני הצבא הנאצי. נקודת השוואה.
כהונה זאת גם איפשרה לבחון עד כמה הוא מקיים את הבטחותיו לבוחר.
היו הבטחות שהוא קיים, היו גם אחרות.
הוא הבטיח לתמוך בישראל באדיקות, וכך באמת עשה. למשל בהסכמי אברהם שהוא יצר וקידם. הבטיח להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים ובאמת העביר אותה. עם זאת היו לכל אלה גם סייגים. הוא תמך בישראל בהסכמים, באו"ם ובהצהרות, אך לא הגדיל את הסיוע לישראל אפילו בדולאר אחד. ההעלאה האחרונה של הסיוע הייתה בימי אובמה. סיוע חד פעמי ניתן בידי ביידן, לא טראמפ.
הוא ביטל את הסכם הסחר החופשי שסביב האוקיינוס השקט, ה-CPTPP, כפי שהבטיח, אך בניגוד להבטחותיו לא בנה מערכת הסכמים טובה יותר עם חברות הברית הזאת.
היו הבטחות נוספות.
תמונה מורכבת גם מתגלה בתחום האמירות והמידע שהוא מביא. לטראמפ תואר ראשון בכלכלה, יש לו השכלה, אך עם זאת הוא מתבטא לעתים קרובות בדרך המעלה סימני שאלה ביחס לעולם הידע שלו. הנה כמה דוגמאות מביכות.
טראמפ החל את הקדנציה השניה באותה תנופה בה החל את הראשונה. הוא פתח בהצהרות פרו ישראליות, בשורה של עימותים עם יריבות ובנות ברית כאחד. מאיים בפרישה מנאטו, מטיל מכסים על בנות ברית, מבטל השתתפות אמריקאית בכנסים בינלאומיים, פורש מחברות בארגונים בינלאומיים. כל אלה מותירים חלל בינלאומי, ונותנים לסין הזדמנות לחזק את השפעתה במקומות שהשאירה ארה"ב בלי נוכחותה.
נראה כי לטראמפ יש קושי בעבודה בשיתוף פעולה. הוא יודע לתת הוראות, הוא לא יודע למצוא את עמק השווה. הוא מרוכז בעצמו, בטובתו האישית, בהד התקשורתי שהוא יוצר, בנוכחות שלו בדעת הקהל, חיובית או שלילית. כך היה במהלך הכהונה הראשונה, אך אז יתכן וזה התמתן עקב המחשבה על הבחירות הבאות שבדרך לכהונה השניה. היום כבר לא ניצב מולו הגורם הזה ולא נראה כי הוא ימצמץ.
יש לו עוד קרוב לארבע שנים וניתן לצפות כי הוא ימשיך בדרך של יצירת מחלוקות, התבטאויות חריפות וזיגזג של החלטות. מול ישראל סביר להניח כי גם הפעם הוא ינקוט בצעדים סמליים, בהצהרות דרמטיות, אך, בניגוד לאובמה וביידן, לא יכניס את היד לכיס על מנת לסייע לה.
פרשנים רבים מנסים להבין את התוכנית הגדולה שלו ואת השיקולים הכלכליים והגיאו פוליטיים שמאחוריה. מעקב אחרי האדם והרקורד שלו מראה כי אין תוכנית גדולה, אין חשיבה כלכלית וגיאו פוליטית מעמיקה ולעתים קרובות גם חסרה הבנה של התחומים שבפניו.
עולם העסקים נבהל מהצעדים בהם נקט עד כה והבורסות בארה"ב צללו. לידיעת זה שרוצה להבין את האימפקט העסקי של מה שתואר עד כמה.
