האם העתיד שייך להודו?

זה שפועל בתחום הטכנולוגי הבינלאומי מכיר בדרך כלל את היכולת ההודית, אך בקרב אלה שלא נחשפו אל התחום הזה יש מי שעדיין רואה בהודו אומה עניה ומוזנחת בעלת רמת טכנולוגית נמוכה. כאמור זאת תדמית בלבד.

[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף  צרו קשר]

מי שפועל בתחום ה-IT בישראל כבר מתחיל לראות את הצד השני של פעילות בהודו, במיוחד זה שמעורב בתחום אתרי הבנקים בישראל המאפשרים ללקוחות מישק לניהול החשבון שלהם ופעילות בשוק ההון מרחוק. מרבית הבנקים המרכזיים בישראל מספקים שירותים פיננסיים אונליין שפותחו והתקנו בידי חברות הודיות דוגמת Tata Consulting Services, Temenos ו-טק מהינדרה.

ליכולות הללו ניתנת חשיפה בימים אלה כאשר יותר ויותר מנהלים ילידי הודו תופסים תפקידי מפתח בחברות טכנולוגיה בינלאומיות, כשהבולטים בהם הם פראג אגרוואל, המנכ"ל של טוויטר, סטיה נאדלה במיקרוסופט, סונדאי פיצ'אי באלפבית, חברת האם של גוגל, ומנהלים ילידי הודו ממוקמים גם בפיסגה של IBM, אדובי, פאלו אלטו נטוורקס, Vimeo ו-VMWare.

זאת תופעה מעוררת הישתאות, שכן ילידי הודו מייצגים כאחוז אחד בלבד מכוח העבודה בארה"ב, בכוח העבודה של עמק הסיליקון הם כבר תופסים כ-6%, אחוז בלתי פרופורציונלי, ואילו בהנהלות של חברות הטכנולוגיה הגדולות ניתן לראות שהם מיוצגים באחוזים גדולים בהרבה. יש בקבוצה הזאת יכולות גבוהות מאוד, הרבה מעל לממוצע.

מה גורם לכך?

רב אמן צעיר הודו

[פרגננדהה ראמשבאבו, רב האמן השני הכי צעיר בהיסטוריה, מונף עם חזרתו להודו מהתחרות באיטליה]

ידידים הודיים ששאלתי על כך בעת הכנת הכתבה ענו לי בחיוך של סיפוק עצמי ותוך נדנוד הראש לימין ולשמאל: It is very simple, we are an intelligent nation. ניחא, שיהיה, ואולי זה אפילו נכון. איגוד השחמט העולמי יודע לספר כי בתחילת 2021 היו בעולם 67 רב אמנים הודיים ו-127 אמנים בינלאומיים. עדיין במקום הרביעי אחרי רוסיה, ארה"ב וסין, אבל הודו הולכת ומטפסת בסולם השחמט משנה לשנה.

אז אולי ההודים באמת אינטליגנטיים אבל זאת תשובה לא מספיקה. יש מי שמציין את המורשת של השלטון הבריטי שנתנה למרבית תושבי הודו שליטה טובה באנגלית, וזה יתרון גדול אל מול המתחרים הסינים והיפנים, אבל גם זה הסבר לא מספיק. השאלה הזאת דורשת מחקר מעמיק, שככל הידוע לי טרם נעשה. הנה כמה גורמים שכנראה מסייעים לכך.

התרבות ההינדית, שהיא התרבות השלטת בהודו, היא תרבות מורכבת שבה אדם נדרש ללמוד מגיל צעיר מנהגים רבים, טקסים, מזמורים וכללי התנהגות, לצד לימוד של מספר שפות: הינדי, שפת האם של האזור שלו, סנסקריט, אנגלית, וכל אלה עוד לפני גיל 10, בדומה לחברה היהודית החרדית התרבות שלהם מאמנת אותם ללמוד ולחשוב באינטנסיביות רבה.

הגדילה בסביבה המורכבת ההודית עם ריבוי הקאסטות, הדתות, האזורים והשפות שבארץ זאת, דורשת ורסאטיליות רבה על מנת לשרוד ולהצליח בה, והיא מכינה את האדם להתמודדות עם מציאות מורכבת מבחינת הרכב חברתי והתמודדות עם אופני פעילות שונים, שזה אחד האתגרים המרכזיים בפעילות בעמק הסיליקון בפרט, וניהול פעילות בינלאומית בכלל.

השכלה הודית

סוציולוגים הודים טוענים כי הכאוס הארגוני בהודו, שאל תוכו נולד ההודי, מאמן את בניה של האומה לפתח יכולות התמודדות והישרדות בסביבה מורכבת. זה שחי ופעל בהודו יודע כי הכל שם מורכב, אין כללים חד ערכיים וחד משמעיים שמקלים על ההתמצאות בסבך העשה ואל תעשה, וזה ששרד זאת בגיל צעיר מקבל כלים להצלחה יתרה בחיים.

על מנת להבין את התופעה שצוינה חיוני לזכור כי המנהלים שהוזכרו לעיל מייצגים את העלית החברתית, מקצועית והשכלתית של אוכלוסיה בת יותר ממיליארד איש. אותם מנהלים שהוזכרו הם תולדה של ניפוי של כשרונות מתוך אוכלוסיה אדירת מימדים ובעיקר מתוך אלה מביניהם שזכו לקבל חינוך פרטי הודי ברמה הגבוהה ביותר, הססטטיסטיקות מצביעות על כך. על פי נתוני רשויות ההגירה האמריקאיות כמיליון איש מבין המהגרים ההודים בארה"ב הם מהנדסים ומדענים, ומתוך כלל מקבלי ויזה אמריקאית מסוג H-1B, שהיא ויזת עבודה לבעלי השכלה גבוהה, 70% ניתנו ליוצאי הודו, כלומר ש-30% ניתנו ליוצאי כל שאר מדינות העולם.

זה לא הכל. התרבות ההינדית היא תרבות של משמעת עצמית שמלמדת את בניה מגיל צעיר להכפיף את ה"אני רוצה" לטובת ה"נדרש ממני". לא צריך להגזים ולראות בה אומה של ברהמינים מתבודדים המתרגלים יוגה ושליטה במחשבות, אבל מושא זה הוא בכל זאת מעין מגדלור תרבותי שמשפיע על כלל החינוך של האוכלוסיה ההינדית, ומשמעת עצמית היא הרי אחד הכלים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, להצלחה.

מה משמעות הדבר?

הודו תמונת לווין בלילה

ההצלחה ההודית בתחום ה-IT ואיתה הניהול הטכנולוגי הבינלאומי, מצטרפים ליכולות של ההודים בתחומי החשיבה. מדובר כאן באומה בעלת פוטנציאל אינטלקטואלי וניהולי אדיר. נכון להיום היכולות הללו רק מתחילות לגרד את הצבע שעל גבי הדלת להצלחה, כאשר גם לפני הנפילה הכלכלית שהיא חוותה בימי הקורונה התמ"ג של הודו לנפש לשנה הגיע רק ל-2,100$ לשנה. זה מספיק על מנת למקם אותה ככלכלה החמישית בגדלה בעולם, בזכות הגודל העצום של האוכלוסיה שלה, אבל ברור שהפוטנציאל גדול בהרבה.

פוטנציאל במה? ברור שלא בתחומים שדורשים משמעת ודיוק, זה התחום של מדינות חגורת האורז וקונפוציוס שלאורך החוף המזרחי של היבשת. כן, נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, משקיע רבות בפיתוח מאגדים של יצור תעשייתי, אבל קשה להאמין שהעתיד שלה, כמו שהתרחש בטאיוון, קוריאה ויפן, יעבור ביצור מעגלים מודפסים או יצור מוצרי צריכה.

ה-Forte של הודו מצוי בתחומים הדורשים מצוינות חשיבתית והשתלבות מוצלחת בפעילות בינלאומית וזאת יכולה להיות חרב פיפיות עבור כלכלת ישראל. מצד אחד השקעה של חברות ישראליות בתחומי חשיבה ופיתוח בהודו יכולה להניב תשואה מרשימה לאורך זמן, במיוחד אם זאת תהיה השקעה חכמה של שותף שמביא איתו את הידע והניסיון של מדינת הסטארט אפ, אבל מצד שני צמיחתה של מעצמת פיתוח ופעילות בינלאומית בת יותר ממיליארד איש יכולה להוות תחרות שלא הייתה כמוה להייטק הישראלי, כמו גם לאמריקאי. נכון להיום החברות האמריקאיות משלבות מנהלים הודים בפעילות שלהן, מחר או מחרתיים הדור הבא של המנהלים ההודיים יקים את טסלה או את פייסבוק של המשך הדרך.

כבר עכשיו מדווחות רשויות ההגירה האמריקאיות על ירידה במספר הבקשות השנתי של הודים לויזת עבודה בארה"ב, כנראה שיש להם כבר חלום הודי ולא רק חלום אמריקאי, ומהודו אנחנו שומעים על עלייה במספר חברות הסטארט אפ וצמיחה במספר חברות היוניקורן. הכשרונות ההודיים מתחילים להתמקד בפעילות בבית פנימה, ואנחנו כנראה צופים בהופעתה ההיסטורית של מעצמת טכנולוגיה על בימת העולם.

טל רשף

טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il

5 תגובות על “האם העתיד שייך להודו?”

  1. דוד הגיב:

    טל יתכן שאתה צודק אבל זה יקח הרבה זמן אולי עשרות שנים. התרבות ההודית שונה מהתרבות המערבית בעיקר בנוגע לדיוק ואמינות.
    כמו כן עש שהתשתיות ההודיות לא יגיעו לרמה סבירה זה יקח זמן רב

  2. אלי ששון הגיב:

    למרבה הצער, שום מחשבה יצירתית ושום גאונות לא תוציא אותם מתרבות ה"שאנטי" ו"מחר יש עוד יום". יצא לי כבר לעבוד גם עם חברות היי-טק וגם חברות בתעשיה המסורתית. בכל המקרים זמני האספקה היו רק בגדר חלום רחוק שאף אחד לא ידע מתי יתממש.
    בזמנים אלה מוכן לעבוד עם השוק ההודי רק בתנאי CAD. כל תשלום מראש יגרום אכזבה.

  3. יעקב פדהצור הגיב:

    אני עדיין מהמר על סין….

  4. דרור סלעי הגיב:

    מאד מסכים עם הכתוב.
    לא תמיד קל לעבוד עם ההודים, אבל הם מאד חכמים, השכבה העליונה מאד מוכשרת, ויש שם הרבה יזמות ויוזמה.
    בתור חברת סטארט-אפ ישראלית בתחום אבטחת המידע, בחרנו למכור בהודו לפני שווקים אחרים באסיה, וזו התגלתה כהחלטה מוצלחת…

  5. דרור סלעי הגיב:

    מאד מסכים עם הכתוב.
    לא תמיד קל לעבוד עם ההודים, אבל הם מאד חכמים, השכבה העליונה מאד מוכשרת, ויש שם הרבה יזמות ויוזמה.
    בתור חברת סטארט-אפ ישראלית בתחום אבטחת המידע, בחרנו למכור בהודו לפני שווקים אחרים באסיה, וזו התגלתה כהחלטה מוצלחת…

להגיב על יעקב פדהצור לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אי באוקינוס השקט

זירת ההתרחשות – איי האוקינוס השקט

במהלך שנות ה-30 של המאה שעברה צפה פילוסוף צרפתי כי מלחמה כוללת תתפרץ באירופה, מלחמה נוראה שתהרוס את חייהם של מיליונים. הוא לקח את משפחתו

עליה במחירי השינוע הבינלאומי

החלופות לסחר עם סין

המאמר התפרסם השבוע במוסף "הארץ" לסחר חוץ (תוכן שיווקי) לא קל בימים אלו לנשיא סין, שי ג'ין פינג. הוא כבר כיהן שתי קדנציות במשך עשר

כנסיה תרבות רוסית

התרבות הרוסית ומלחמת אוקראינה

מה תמוה יותר בעיניך: יכולת הלחימה הנמוכה של צבא רוסיה? ההתנהלות האכזרית של חייליה? או אולי מדוע בכלל היא פלשה לאוקראינה? אלה שלוש תופעות תמוהות

לורנס וונג סינגפור

מנהיג חדש לסינגפור

המנהיג החדש של מפלגת השלטון בסינגפור, ה-PAP, מר לורנס וונג, הוא בן לאב יליד סין, מה שיוכל אולי להטות אותו לכיוון הפרו סיני, ומצד שני