האם העתיד שייך להודו?

הימנים מצביעים על כך שהתרבות והגודל של הודו יהפכו אותה למעצמת על טכנולוגית .זה שפועל בתחום הטכנולוגי הבינלאומי מכיר בדרך כלל את היכולת ההודית ואת העתיד שלה. רק בקרב אלה שלא נחשפו אל התחום הזה יש מי שעדיין רואה בהודו אומה עניה ומוזנחת בעלת רמת טכנולוגית נמוכה ובלי עתיד. כאמור זאת תדמית בלבד.

עוד לפני שצופים אל העתיד, כבר היום מי שפועל בתחום ה-IT בישראל מתחיל לראות את הצד השני של פעילות בהודו. במיוחד זה שמעורב בתחום אתרי הבנקים בישראל המאפשרים ללקוחות מישק לניהול החשבון שלהם ופעילות בשוק ההון מרחוק. מרבית הבנקים המרכזיים בישראל מספקים שירותים פיננסיים אונליין שפותחו והתקנו בידי חברות הודיות. למשל Tata Consulting Services, Temenos ו-טק מהינדרה.

הקליקו לקבלת כלים לפעילות יעילה מול הודו

ליכולות הללו ניתנת חשיפה בימים אלה כאשר יותר ויותר מנהלים ילידי הודו תופסים תפקידי מפתח בחברות טכנולוגיה בינלאומיות. הבולטים בהם הם פראג אגרוואל, המנכ"ל של טוויטר, סטיה נאדלה במיקרוסופט, סונדאי פיצ'אי באלפבית, חברת האם של גוגל. מנהלים ילידי הודו ממוקמים גם בפיסגה של IBM, אדובי, פאלו אלטו נטוורקס, Vimeo ו-VMWare.

זאת תופעה מעוררת הישתאות, שכן ילידי הודו מייצגים כאחוז אחד בלבד מכוח העבודה בארה"ב. בכוח העבודה של עמק הסיליקון הם כבר תופסים כ-6%, אחוז בלתי פרופורציונלי. בהנהלות של חברות הטכנולוגיה הגדולות ניתן לראות שהם מיוצגים באחוזים גדולים בהרבה. יש בקבוצה הזאת יכולות גבוהות מאוד, הרבה מעל לממוצע.

מה גורם לכך?

[פרגננדהה ראמשבאבו, רב האמן השני הכי צעיר בהיסטוריה, מונף עם חזרתו להודו מהתחרות באיטליה]

יש בהודו מי שיגיד: It is very simple, we are an intelligent nation. ניחא, שיהיה, ואולי זה אפילו נכון. איגוד השחמט העולמי יודע לספר כי בתחילת 2021 היו בעולם 67 רב אמנים הודיים ו-127 אמנים בינלאומיים. עדיין במקום הרביעי אחרי רוסיה, ארה"ב וסין, אבל הודו הולכת ומטפסת בסולם השחמט משנה לשנה.

אז אולי ההודים באמת אינטליגנטיים אבל זאת תשובה לא מספיקה. גם המורשת של השלטון הבריטי שנתנה למרבית תושבי הודו שליטה טובה באנגלית, היא יתרון גדול אל מול המתחרים הסינים והיפנים. גם זה הסבר לא מספיק. השאלה הזאת דורשת מחקר מעמיק, שככל הידוע לי טרם נעשה. הנה כמה גורמים שכנראה מסייעים לכך.

התרבות ההינדית, שהיא התרבות השלטת בהודו, היא תרבות מורכבת שבה אדם נדרש ללמוד מגיל צעיר מנהגים רבים, טקסים, מזמורים וכללי התנהגות. צריך גם לימוד של מספר שפות: הינדי, שפת האם של האזור שלו, סנסקריט, אנגלית, וכל אלה עוד לפני גיל 10. זה דומה לחברה היהודית החרדית התרבות שלהם מאמנת אותם ללמוד ולחשוב באינטנסיביות רבה.

הגדילה בסביבה המורכבת ההודית עם ריבוי הקאסטות, הדתות, האזורים והשפות שבארץ זאת, דורשת ורסאטיליות רבה על מנת לשרוד ולהצליח בה. היא מכינה את האדם להתמודדות עם מציאות מורכבת מבחינת הרכב חברתי והתמודדות עם אופני פעילות שונים. זה אחד האתגרים המרכזיים בפעילות בעמק הסיליקון בפרט, וניהול פעילות בינלאומית בכלל.

הכאוס, האליטה, המשמעת העצמית

סוציולוגים הודים טוענים כי הכאוס הארגוני בהודו, שאל תוכו נולד ההודי, מאמן את בניה של האומה לפתח יכולות התמודדות והישרדות בסביבה מורכבת. זה שחי ופעל בהודו יודע כי הכל שם מורכב, אין כללים חד ערכיים וחד משמעיים שמקלים על ההתמצאות בסבך העשה ואל תעשה. זה ששרד זאת בגיל צעיר מקבל כלים להצלחה יתרה בחיים.

על מנת להבין את התופעה שצוינה חיוני לזכור כי המנהלים שהוזכרו לעיל מייצגים את העלית החברתית, מקצועית והשכלתית. זאת אליטה של אוכלוסיה בת יותר ממיליארד איש. אותם מנהלים שהוזכרו הם תולדה של ניפוי של כשרונות מתוך אוכלוסיה אדירת מימדים ובעיקר מתוך אלה מביניהם שזכו לקבל חינוך פרטי הודי ברמה הגבוהה ביותר. הססטטיסטיקות מצביעות על כך. על פי נתוני רשויות ההגירה האמריקאיות כמיליון איש מבין המהגרים ההודים בארה"ב הם מהנדסים ומדענים. מתוך כלל מקבלי ויזה אמריקאית מסוג H-1B, שהיא ויזת עבודה לבעלי השכלה גבוהה, 70% ניתנו ליוצאי הודו. כלומר ש-30% ניתנו ליוצאי כל שאר מדינות העולם.