הימנים מצביעים על כך שהתרבות והגודל של הודו יהפכו אותה למעצמת על טכנולוגית .זה שפועל בתחום הטכנולוגי הבינלאומי מכיר בדרך כלל את היכולת ההודית ואת העתיד שלה. רק בקרב אלה שלא נחשפו אל התחום הזה יש מי שעדיין רואה בהודו אומה עניה ומוזנחת בעלת רמת טכנולוגית נמוכה ובלי עתיד. כאמור זאת תדמית בלבד.
עוד לפני שצופים אל העתיד, כבר היום מי שפועל בתחום ה-IT בישראל מתחיל לראות את הצד השני של פעילות בהודו. במיוחד זה שמעורב בתחום אתרי הבנקים בישראל המאפשרים ללקוחות מישק לניהול החשבון שלהם ופעילות בשוק ההון מרחוק. מרבית הבנקים המרכזיים בישראל מספקים שירותים פיננסיים אונליין שפותחו והתקנו בידי חברות הודיות. למשל Tata Consulting Services, Temenos ו-טק מהינדרה.
הקליקו לקבלת כלים לפעילות יעילה מול הודו
ליכולות הללו ניתנת חשיפה בימים אלה כאשר יותר ויותר מנהלים ילידי הודו תופסים תפקידי מפתח בחברות טכנולוגיה בינלאומיות. הבולטים בהם הם פראג אגרוואל, המנכ"ל של טוויטר, סטיה נאדלה במיקרוסופט, סונדאי פיצ'אי באלפבית, חברת האם של גוגל. מנהלים ילידי הודו ממוקמים גם בפיסגה של IBM, אדובי, פאלו אלטו נטוורקס, Vimeo ו-VMWare.
זאת תופעה מעוררת הישתאות, שכן ילידי הודו מייצגים כאחוז אחד בלבד מכוח העבודה בארה"ב. בכוח העבודה של עמק הסיליקון הם כבר תופסים כ-6%, אחוז בלתי פרופורציונלי. בהנהלות של חברות הטכנולוגיה הגדולות ניתן לראות שהם מיוצגים באחוזים גדולים בהרבה. יש בקבוצה הזאת יכולות גבוהות מאוד, הרבה מעל לממוצע.
[פרגננדהה ראמשבאבו, רב האמן השני הכי צעיר בהיסטוריה, מונף עם חזרתו להודו מהתחרות באיטליה]
יש בהודו מי שיגיד: It is very simple, we are an intelligent nation. ניחא, שיהיה, ואולי זה אפילו נכון. איגוד השחמט העולמי יודע לספר כי בתחילת 2021 היו בעולם 67 רב אמנים הודיים ו-127 אמנים בינלאומיים. עדיין במקום הרביעי אחרי רוסיה, ארה"ב וסין, אבל הודו הולכת ומטפסת בסולם השחמט משנה לשנה.
אז אולי ההודים באמת אינטליגנטיים אבל זאת תשובה לא מספיקה. גם המורשת של השלטון הבריטי שנתנה למרבית תושבי הודו שליטה טובה באנגלית, היא יתרון גדול אל מול המתחרים הסינים והיפנים. גם זה הסבר לא מספיק. השאלה הזאת דורשת מחקר מעמיק, שככל הידוע לי טרם נעשה. הנה כמה גורמים שכנראה מסייעים לכך.
התרבות ההינדית, שהיא התרבות השלטת בהודו, היא תרבות מורכבת שבה אדם נדרש ללמוד מגיל צעיר מנהגים רבים, טקסים, מזמורים וכללי התנהגות. צריך גם לימוד של מספר שפות: הינדי, שפת האם של האזור שלו, סנסקריט, אנגלית, וכל אלה עוד לפני גיל 10. זה דומה לחברה היהודית החרדית התרבות שלהם מאמנת אותם ללמוד ולחשוב באינטנסיביות רבה.
הגדילה בסביבה המורכבת ההודית עם ריבוי הקאסטות, הדתות, האזורים והשפות שבארץ זאת, דורשת ורסאטיליות רבה על מנת לשרוד ולהצליח בה. היא מכינה את האדם להתמודדות עם מציאות מורכבת מבחינת הרכב חברתי והתמודדות עם אופני פעילות שונים. זה אחד האתגרים המרכזיים בפעילות בעמק הסיליקון בפרט, וניהול פעילות בינלאומית בכלל.
סוציולוגים הודים טוענים כי הכאוס הארגוני בהודו, שאל תוכו נולד ההודי, מאמן את בניה של האומה לפתח יכולות התמודדות והישרדות בסביבה מורכבת. זה שחי ופעל בהודו יודע כי הכל שם מורכב, אין כללים חד ערכיים וחד משמעיים שמקלים על ההתמצאות בסבך העשה ואל תעשה. זה ששרד זאת בגיל צעיר מקבל כלים להצלחה יתרה בחיים.
על מנת להבין את התופעה שצוינה חיוני לזכור כי המנהלים שהוזכרו לעיל מייצגים את העלית החברתית, מקצועית והשכלתית. זאת אליטה של אוכלוסיה בת יותר ממיליארד איש. אותם מנהלים שהוזכרו הם תולדה של ניפוי של כשרונות מתוך אוכלוסיה אדירת מימדים ובעיקר מתוך אלה מביניהם שזכו לקבל חינוך פרטי הודי ברמה הגבוהה ביותר. הססטטיסטיקות מצביעות על כך. על פי נתוני רשויות ההגירה האמריקאיות כמיליון איש מבין המהגרים ההודים בארה"ב הם מהנדסים ומדענים. מתוך כלל מקבלי ויזה אמריקאית מסוג H-1B, שהיא ויזת עבודה לבעלי השכלה גבוהה, 70% ניתנו ליוצאי הודו. כלומר ש-30% ניתנו ליוצאי כל שאר מדינות העולם.
זה לא הכל. התרבות ההינדית היא תרבות של משמעת עצמית. היא מלמדת את בניה מגיל צעיר להכפיף את ה"אני רוצה" לטובת ה"נדרש ממני". לא צריך להגזים ולראות בה אומה של ברהמינים מתבודדים המתרגלים יוגה ושליטה במחשבות. נכון, אבל מושא זה הוא בכל זאת מעין מגדלור תרבותי שמשפיע על כלל החינוך של האוכלוסיה ההינדית. משמעת עצמית היא הרי אחד הכלים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, להצלחה.
ההצלחה ההודית בתחום ה-IT ואיתה הניהול הטכנולוגי הבינלאומי, מצטרפים ליכולות של ההודים בתחומי החשיבה. כל אלה מצביעים על כך שהתרבות והגודל של הודו יהפכו אותה למעצמת על טכנולוגית .
זאת אומה בעלת פוטנציאל אינטלקטואלי וניהולי אדיר. היכולות הללו רק מתחילות להתבטא. גם לפני הנפילה הכלכלית שהיא חוותה בימי הקורונה התמ"ג של הודו לנפש לשנה הגיע רק ל-2,100$ לשנה. זה מספיק על מנת למקם אותה ככלכלה החמישית בגדלה בעולם, בזכות הגודל העצום של האוכלוסיה שלה, אבל ברור שהעתיד מבטיח בהרבה.
פוטנציאל במה? ברור שלא בתחומים שדורשים משמעת ודיוק, כמו בחוף המזרחי של היבשת. כן, נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, משקיע רבות בפיתוח מאגדים של יצור תעשייתי, אבל קשה להאמין שהעתיד שלה, כמו שהתרחש בטאיוון, קוריאה ויפן, יעבור ביצור מעגלים מודפסים או יצור מוצרי צריכה.
ה-Forte של הודו מצוי בתחומים הדורשים מצוינות חשיבתית והשתלבות מוצלחת בפעילות בינלאומית. זה חיוני לקראת המחר. זאת יכולה להיות חרב פיפיות עבור כלכלת ישראל. השקעה של חברות ישראליות בתחומי חשיבה ופיתוח בהודו יכולה להניב תשואה מרשימה לאורך זמן, אבל מצד שני צמיחתה של מעצמת פיתוח ופעילות בינלאומית בת יותר ממיליארד איש יכולה להוות תחרות שלא הייתה כמוה להייטק הישראלי, כמו גם לאמריקאי. נכון להיום החברות האמריקאיות משלבות מנהלים הודים בפעילות שלהן, מחר או מחרתיים הדור הבא של המנהלים ההודיים יקים את טסלה או את פייסבוק של המשך הדרך.
כבר עכשיו מדווחות רשויות ההגירה האמריקאיות על ירידה במספר הבקשות השנתי של הודים לויזת עבודה בארה"ב. כנראה שיש להם כבר חלום הודי ולא רק חלום אמריקאי מה זה אומר לגבי העתיד? מהודו אנחנו שומעים על עלייה במספר חברות הסטארט אפ וצמיחה במספר חברות היוניקורן. הכשרונות ההודיים מתחילים להתמקד בפעילות בבית פנימה, ואנחנו כנראה צופים בהופעתה ההיסטורית של מעצמת טכנולוגיה על בימת העולם. כפי שציינתי, התרבות והגודל של הודו יהפכו אותה למעצמת על טכנולוגית .
[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל:tal@intelectual.co.ilאו דרך דף צרו קשר]
קנדה, המוכרת לנו בעיקר בהקשר של סירופ מייפל ולאונרד כהן, היא המדינה הנמצאת פחות בתודעה בצפון אמריקה. מדינה צפונית, קרה, מתונה, בעלת כלכלה מתקדמת הסובלת
סינגפור היא יעד עסקי יחודי מבחינות רבות. היא אי שהוא עיר ושהוא מדינה גם יחד. כן, כל האי הוא עיר וכל האי הנקרא סינגפור הוא
בשעתו, כשכלכלת סין נחשבה כסמל של הצלחה וצמיחה, היה מי שכינה את וויטנאם בשם "סין החדשה", וזה לא היה במקרה. היא עלתה על הנתיב בו
הודו יכולה להפתיע את הישראלי הבא לפעול בה. היא נראית קול, היא נראית אפילו שלוך. האנשים מפגינים קירבה בלתי אמצעית, חום אנושי, מגע, המון מגע.
טל יתכן שאתה צודק אבל זה יקח הרבה זמן אולי עשרות שנים. התרבות ההודית שונה מהתרבות המערבית בעיקר בנוגע לדיוק ואמינות.
כמו כן עש שהתשתיות ההודיות לא יגיעו לרמה סבירה זה יקח זמן רב
למרבה הצער, שום מחשבה יצירתית ושום גאונות לא תוציא אותם מתרבות ה"שאנטי" ו"מחר יש עוד יום". יצא לי כבר לעבוד גם עם חברות היי-טק וגם חברות בתעשיה המסורתית. בכל המקרים זמני האספקה היו רק בגדר חלום רחוק שאף אחד לא ידע מתי יתממש.
בזמנים אלה מוכן לעבוד עם השוק ההודי רק בתנאי CAD. כל תשלום מראש יגרום אכזבה.
אני עדיין מהמר על סין….
מאד מסכים עם הכתוב.
לא תמיד קל לעבוד עם ההודים, אבל הם מאד חכמים, השכבה העליונה מאד מוכשרת, ויש שם הרבה יזמות ויוזמה.
בתור חברת סטארט-אפ ישראלית בתחום אבטחת המידע, בחרנו למכור בהודו לפני שווקים אחרים באסיה, וזו התגלתה כהחלטה מוצלחת…