אומרים שמה שהעלה אותך הוא גם מה שיוריד אותך. זה כנראה עומד להתגלות כנכון ביחס לחיבור שבין הודו לטכנולוגיית המידע.ה-IT, הבוננזה של כלכלת הטכנולוגיה ההודית, עומד להיתקל בחזית הטכנולוגיה, האינטליגנציה המלאכותית.
הכלכלה ההודית מטפסת מעלה מאז העשור האחרון של המאה ה-20. אלה היו ימים של שינוי כיוון. היו תהליכים חדשים והיא רכבה עליהם בהצלחה. היה באג 2,000. זוכרים? הבאג שאילץ חברות תוכנה לשכור את שירותיו של כל מה שיכול לבדוק את שורות הקוד ולתקן בכל מקום בו השנה מופיעה בארבע ספרות, ובין 99 ל-00 עלולה להתאפס על השנה 1,900 במקום 2,000. אלה היו הימים. היה צורך בכמות עצומה של קוראי קוד בעלות נמוכה והודו סיפקה זאת בשמחה. גם את הכמות העצומה וגם את העלות הנמוכה.
לצד זאת הופיע ה-Leased line. קו הטלפון הוירטואלי שאיפשר לנציגים הודיים לתת בטלפון מענה ללקוחות מכל העולם. הלקוח מטלפן למספר מקומי בארה"ב אוסטרליה או אירופה, והמענה ניתן בהודו. כן, גם כאן היו עובדים במספרים עצומים, שנידרש מהם בעיקר לדבר אנגלית. עובדים שקיבלו תשלום נמוך בהרבה מהקולגות ההמערביים שלהם.
באג אלפיים הסתיים ב-1 בינואר שנת 2,000, ומרכזי השירות הסתיימו בהדרגה כשהופיעו חלופות טובות יותר, אך בינתיים למדו הודים רבים לעבוד בתוך מערכת בינלאומית ממוחשבת ומקושרת. והגיע הזמן לשלב הבא: מיקור החוץ, ה-Out sourcing. בתחילה הקימו חברות מערביות מרכזי IT ובדיקות תוכנה. אחר כך החלו יזמים הודיים, תוך שימוש בידע ובניסיון שצברו, לעשות זאת בעצמם וכך קמו חברות ה-IT ההודיות: Tech Mahindra, TCS, Infosys ואחרות. כלכלת הודו הרויחה וצמחה.
הודו הפכה למרכז שירותי מיחשוב בינלאומי. הכסף זרם, החברות גדלו, הייתה תעסוקה למיליוני הודים עד ש… עד שנוצרה אלטרנטיבה לעבודתם המיומנת והזולה יחסית של הודים רבים: ה-AI.
ה-AI, בהקשר שלפנינו, הוא למעשה כלי מיחשוב שלומד מה אנשים עושים ויוצר שגרות שיעשו זאת בלי מגע יד אדם. זה הרי בדיוק מה שה-IT צריך. חברות אדמיניסטרציית המחשבים של הודו ובמדינות אחרות מושיבות אנשים מול מסופי מחשב על מנת לתקתק פעולות שה-AI יכול ללמוד ולבצע בלי המעורבות שלהם. כן, המשמעות ברורה והיא כבר מתרחשת בעולם. שרת אינטליגנציה מלאכותית יכול להחליף אנשים רבים המבצעים שגרות של IT בחברות המבוססות על מיחשוב.
הפועל היוצא מאוד ישיר ופושט. ה-AI מייתר את הצורך באנשי IT רבים. אם העבודה שלהם נעשית על ידי מערכת מיחשוב אוטומטית הלומדת לבד, אין צורך בכל האנשים הללו. גם אין צורך בערך המוסף הגדול של הודו בתחום זה. קודם לכן תפסו אלפי הודים את מקומם של אלפי אמריקאים ואירופאים. היום תופס שרת אחד את מקומם של הודים רבים, והשרת הזה הרי לא חייב להימצא דוקא בהודו. בכל יום מותקנים שרי AI נוספים, והודים רבים נשלחים הביתה עקב היעדר הצורך בעבודה שלהם. אנליסטים הבוחנים זאת מציינים כי ה-IT ההודי פשוט גוסס. מיום ליום יש לו פחות ופחות הצדקת קיום.
אנו מתקרבים ליום שבו תחום שירותי המיחשוב, שמהווה אבן בסיס של כלכלת הודו, יגווע וימות. אולי תישארנה כמה חברות הודיות שיציעו שירותי מיחשוב מבוססי AI. אולי, אבל אם מדובר במערכת מיחשוב אוטומטית הלומדת לבד, מדוע להציב אותה בבנגלור ולא בפרנקפורט, בליון או בעמק הסיליקון?
ה-IT הוא מרכיב מרכזי בכלכלת ותעסוקת הודו והשקיעה שלו תשפיע על תחומים רבים ותשפיע בעוצמה.
כמובן שקודם כל מדובר בירידת הזמנות עבודה לחברות IT הודיות. החברות יסבלו הפסדים, ינסו לשנות מודל עסקי, לחשב מסלול מחדש. חלקן אולי יצליחו בכך, אחרות יכשלו ויסגרו. מספרן ירד. מספר ההודים המועסקים בהן ימשיך לרדת.
הירידה בתעסוקה תיצור אפקט חברתי קשה בהודו. גם כך היא סובלת מאבטלה, בעיקר אצל צעירים, בעיקר במקצועות הדורשים השכלה. זה יואץ. כאשר מספר רב של צעירים משכילים מוצאים עצמם מובטלים זה יוצר מירמור, תסיסה, מרדנות. ההשפעה על הכלכלה תהיה שלילית, אבל לצד זאת כיצד זה ישפיע על הפוליטיקה ההודית? כיצד זה ישפיע על היציבות החברתית?
כמובן שגם תרדנה הכנסות המדינה ההודית. כאשר אלה יורדות יש צורך לסגור ברזים. אילו שירותים ופרויייקטים יפסיקו להינתן בהודו? יש כאן נקודה ישראלית: הודו היא לקוח מרכזי שלנו, בעיקר בתחום הבטחוני.זה צפוי להשפיע בבוא הזמן על המכירות של החברות הבטחוניות הישראליות.
