העשן מתפזר בשמי אירן, וצה"ל ויצרניות הנשק הישראליות מקבלים שבחים. איש לא יפרסם זאת, אבל ברור שבימים אלה נציגי מערכת הבטחון של דרום קוריאה מתקשרים לידידיהם בישראל ומזמינים אותם לביזנס מיטינג. בפגישה הזאת תעלה השאלה המתבקשת: איך נוכל, בבוא העת, ליישם מול צפון קוריאה את מה שעשיתם באירן?
אירן וצפון קוריאה
האתגר שמול אירן וזה שמול צפון קוריאה. לכאורה הן הופכיות זו לזו. זו נשלטת בידי משפחה, רעותה – בידי תנועה. האחת חילונית, האחרת דתית. כלכלת טהרן מבוססת על נפט, זו של פיונגיאנג – על כוח אדם זול של אזרחים משועבדים. האחת מזרח אסיאתית, השניה מזרח תיכונית. כל זה נכון, אבל למעשה הדימיון ביניהן גדול, אפילו גדול מאוד.
זה שצריך רקע על צפון קוריאה, מוזמן לקרוא את הכתבה הבאה העושה סדר.
אלה שתי מדינות אוטוקרטיות, ריכוזיות, המשקיעות חלק גדול מהתקציב ביכולות צבאיות ומפתחות נשק להשמדה המונית. שתיהן מהוות איום קיומי על מדינות אחרות: אירן על ישראל, צפון קוריאה על דרום קוריאה.
ניטרול של האיום שכל אחת מהווה על שכנותיה מחייב הרס של תשתיות גרעיניות ובסיסי טילים, ולפני כן – של מערך הנ"מ המגן עליהם. זה בדיוק מה שישראל עשתה באירן, וזה גם מה שתצטרך ממשלת סיאול לעשות אם תרצה, בבוא היום, להסיר את האיום שמצפון לה.
מה הסיכוי שתפרוץ מלחמה?
בשתי מלים: לא סביר. בחמש מלים: רק אם לא תהיה ברירה.
שתי האחיות הקוריאניות דרות זו לצד זו מאז מלחמת קוריאה בתחילת שנות ה-50. הקוריאה הצפונית הקומוניסטית מפגרת בכל אמת מידה, אחר שכנתה הדמוקרטית: כלכלית, טכנולוגית וצבאית. לפיכך הצפון בונה מזה עשרות שנים כוח גרעיני מתוך הבנה שרק הרתעה גרעינית תמנע מהדרום, האמריקאים ואולי גם יפן לפלוש אליה ולהחליף את השלטון בכוח הזרוע.
למרות כל הבעיות שמייצרת צפון קוריאה זה לא קרה עד כה. הסיכון גדול מדי. כן, לצפון יכולות צבאיות נחותות ביחס לדרום וכוח אדם מצומצם בהרבה. עם זאת מתוך אלה הם מגייסים כ-2 מיליון איש לכוחות המזויינים. יהיה אפשר לנצח ולכבוש את המדינה, אך זאת במספר עצום של אבידות. אה, ועוד משהו, תוך כדי הלחימה עלול קים ג'ונג און לתת הורעה לשלוח טילים גרעיניים. סיאול, בירת הדרום, שוכנת רק 80 ק"מ מהגבול. זוועה.
מלחמה, עקב המחיר שידרש, היא מאוד בלתי סבירה, אבל מה עם מבצע כירורגי? מה עם מתקפה שתתחיל בהשמדת מערך הנ"מ הצפוני, ואחר כך תהרוס בשיטות ישראליות את תשתיות הטילים והכוח הגרעיני של פיונגיאנג? זה יוצר ביקוש לידע, להכשרה ולציוד שיאפשרו זאת. הידע, הציוד וההכשרה שבידי ישראל.
הביקוש הצבאי
ההתרחשות הזאת, גם אם כרגע נראית בלתי סבירה, היא בהחלט אפשרית, והממשל של דרום קוריאה נערך לקראתה. התקציב הבטחוני השנתי של דרום קוריאה עומד על כ-45 מיליארד דולאר. כן, זה הרבה וניתן לממן בו הרבה ציוד והיערכות. מה יהיה ברשימת הקניות? תלוי מה נחוץ לסיאול ועדיין אין לה.
הפירסומים מספרים שישראל הצליחה להשיג את מטרותיה באירן בעיקר בזכות שילוב של מודיעין, שיבוש רדאר, מטוסים חמקנים, חוליות קומנדו בשטח וכטבמים. כן, לדרום קוריאה תעשיית נשק מפותחת ומתפתחת, אך לא כל המרכיבים הללו כלולים בה, ומה שצריך ואין בבית קונים בחוץ. לכל אחת מהיכולות שצוינו כאן יש כתובת בישראל שאליה ירצו נציגי סיאול להתקשר, ואולי כבר מתקשרים. זה משמיע מוזיקה עריבה לאוזניהם של נציגי המכירות בישראל של יצרניות טילי קרקע קרקע, אוויר קרקע, פצצות חודרות ביצורים, אימון כוחות מיוחדים ועוד כמה.
בדרך לשם, למי שעדיין לא נמצא שם, יהיה צורך לחדור לשוק הקוריאני, וה לא פשוט. הנה קישור לכתבה שמתארת את מה שנדרש לצורך זה.
זאת מוזיקה עריבה לאזניהם של אנשי המכירות, מי יודע, אולי היא גם תהיה עריבה לעולם כולו שישמח להיפטר מהקוץ הזה שנקרא משפחת קים.
טל רשף
טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il
