ארה"ב סיימה בימים אלה את השהות שלה באפגניסטן. היא איבדה שם כ-7,000 חיילים, השקיעה כ-2 טריליון דולאר ונכשלה בדיוק כפי שנכשלו לפניה בריטניה וברה"מ. כאשר היא נכנסה אל המדינה המטרה הייתה לקעקע את שלטון הטליבאן שהיווה בסיס לפעילות טרור בינלאומית, כולל הפיגוע במגדלי התאומים. עם הזמן התפתחה הציפייה ליצור שם חברה דמוקרטית שומרת זכויות אדם, שתיבנה תחת אבטחה ומימון אמריקאיים. כאמור, זה לא קרה. מדוע? קראו, יש כאן שיעור משמעותי בנוגע למדינות האיסלם ולפערים בין תרבותיים.
מה יש ללמוד מכך?
מאחורי ההתנהלות האמריקאית והציפיות הללו עומדת האמונה שהאנשים במקומות השונים שעל פני הגלובוס דומים בהשקפת העולם שלהם. יש להם צורך באותם תנאים סביבתיים ואותו סוג מישטר והם יהיו מוכנים להילחם למענו באותה מידה בכל מקום בעולם. מאחורי ההתנהלות האפגנית, לעומת זאת, עומדת העובדה שהם שונים בפרמטרים רבים מהצפון אמריקאיים שהגיעו אל אדמתם.
הקליקו להכשרה לפעילות מול מדינות האיסלם
יש כאן פער ציפיות, יש כאן פער בין תרבותי. השיעור שלימדה אותנו אפגניסטן הוא שמדינות המזרח לא פעלו על פי הציפיות המערביות, גם לא בתחום הכלכלי.
האירועים ההיסטוריים והכתבים הדתיים שעיצבו את העולם המערבי לאורך מאות שנים יצרו מורשת של לקיחת אחריות חברתית. מורשת של נכונות לפעול ואף לקחת סיכון למען אחריות זאת. לצידם גם ראיית עולם ששמה במרכז את היחיד. מתוך אלה נוצרה מורשת של דמוקרטיה, שהיא סך הרצונות של כל היחידים. מורשת של זכויות אדם שפועלות למען אותם יחידים, ונכונות של רבים להילחם למענם. ראינו זאת במהפיכה הצרפתית ובהתקוממויות אזרחיות רבות לאחריה.
בחברות רבות אחרות בעולם המצב שונה
חברות אפריקאיות, מרכז אסייתיות וערביות רבות, שיש להן שורשים שבטיים, נושאות מורשת שונה. זאת מורשת של קבוצה קטנה, לא של האומה או המדינה. מורשת של כבוד לזקן, לבכיר ולבעל הכוח שבראש הקבוצה. יש בכך ציות לאמונות העממיות של אותו שבט, אותה קבוצה. כך למשל באפגניסטן.
השיעור שלימדה אותנו אפגניסטן הוא שמי שפועל על פי הקוד הזה רואה בדמוקרטיה התרסה כלפי הבכיר. הוא רואה התרסה כלפי האמונה, ובכלל התרסה כלפי הקבוצה ומה שמאפשר לה להמשיך ולהתקיים, ומכאן קצרה הדרך להכריז עליו מלחמת ג'יהאד ולדון אותו למוות. דרך החיים של השבט שבמזרח ודרך החיים של היחיד שבמערב מנוגדות זו לזו.
כן, בהדרגה מחלחלים אל חיי העמים הללו ערכים של יחיד, של דמוקרטיה וזכויות אדם, ושל מדינה השומרת על כל אלה. הן בגלל הנוכחות של המערב והדוגמה שהוא מציג, הן בגלל שאורח החיים המודרני מציב אילוצים חדשים. בתוניסיה יצר חילחול זה בסיס רחב מספיק על מנת להקים דמוקרטיה יציבה עד כה. בלבנון וטורקיה הוקמו דמוקרטיות, אבל הן היו נטע זר, ועם הזמן חזר העם אל דרך חייו המקורית. אל הדמות האוטוריטטיבית, אל הנאמנות לקבוצה על חשבון היחיד, אל קידוש ערכי הדת, ואל הרמיסה של מי שלא שותף לכל אלה. גם במדינות המפרץ, התומכות במערב ונהנות מאורח חיים מודרני בזכות הפטרודולארים, לא צמחו דמוקרטיות וזכויות אדם כפי שצמחו במערב.
זה היה ניתוח תוצאות הנוכחות האמריקאית באפגניסטן והשיעור הבינתרבותי. השיעור שיש ללמוד הוא שאין ערכים ואורח חיים אוניברסליים. יש תרבויות שונות שלהן ערכים שונים ואורח חיים שונה. כאשר מדינה מערבית פוגשת מדינה מזרחית עליה להניח הצידה את הציפיות להנחיל את הערכים שלה לזולת. יש צורך לפעול במסגרת האפשר. בעצם זה נכון גם לאיש העסקים הממריא לעשות עסקים במדינה בעלת תרבות שונה.
[להרשמה לקבלת הפוסטים של הבלוג בלי עלות שלחו בקשה באימייל: tal@intelectual.co.il או דרך דף צרו קשר]
טל רשף
טל רשף הוא מומחה להבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של מדינות העולם, הוא מייעץ ומלווה חברות לפעילות מביאת תוצאות מול שווקים מתעוררים בסחר הגלובלי ומרצה בנושאי עסקים, כלכלה, תרבויות והיסטוריה.
054-4606270 * Tal@intelectual.co.il * https://intelectual.co.il
ניתוח נבון, נכון ומדויק. הקוליניאליזם התרבותי/פוליטי של המערב, שנבע מיהירות והתנשאות על תרבויות אחרות קרס ונכשל.
גם לנו בישראל יש הרבה מה ללמוד ממה שקרה באפגניסטן וממה שחלק מהישראלים מצפים שיקרה אצל שכננו.
לכן, מוטב לנו להעמיק, ללמוד ולהכיר את תרבות שכנינו, מתנהגיהם, אורח חייהם, דתם ושפתם, לפני שאנו באים להחליט עבורם כיצד צריכים להראות חייהם.
למה ללכת רחוק זה מסביר את צורת ההצבעה של אוכלוסיות שונות בישראל.